הבן המורד (סיימון סנואו #2) / ריינבו ראוול
הספר מכיל ספוילרים לספר הראשון – המשך הלאה.
על מה הספר?
הספר הראשון – המשך הלאה – היה מעין ספר פנטזיה קלאסי לנוער בוגר, עם הגיבור “הנבחר”, המנטור הזקן, החברה הטובה ונבל נוראי, שמסתיים כמובן במאבק הירואי והצלת העולם. אבל מה קורה אחרי שהגיבור הראשי מציל את העולם? הוא רוכב לעבר השקיעה עם אהובתו (או אהובו במקרה הזה), והם חיים באושר ואושר?
אז… לא ממש. כי בסופו של דבר, סיימון הוא רק בן עשרים, בערך. הוא צעיר, הוא חווה חיים טראומטיים שכללו יתמות, בתי אומנה, סכנות מרובות והתמודדות עם הרג. ועכשיו הכל נגמר. הוא כבר לא הנבחר, כבר אין לו קסם, והוא תקוע עם צורת החצי דרקון שלו. במקום לטפח את הזוגיות החדשה שלו עם באז ולהשקיע בלימודים גבוהים, הוא מתחיל לשקוע בדיכאון.
פני מחליטה להוציא את שלושתם לחופשה ב…אמריקה. שבוע אחד. מה כבר יכול לקרות?
מה חשבתי עליו?
הבן המורד הוא ספר המשך נהדר. הוא יוצא לגמרי מהמסגרת העלילתית הקבועה של ספרי הז’אנר, ומתמקד במסע דרכים באמריקה. הדינמיקה בין שלושת החברים כתובה מצויין, והמעבר בין נקודות המבט בנוי בצורה מעולה.
כמובן, שהמסע לא משעמם לרגע. הם ידעו שבאמריקה הכל שונה – אבל הם לא באמת הבינו עד כמה. ההבדלים בין לונדון לאמריקה משפיעים מאד על כל עלילת הסיפור. הלחשים שלהם לא עובדים כי הביטויים הנפוצים בשפה שונים, הם נחשפים ליצורי קסם שלא קיימים בבריטניה, וגם החוקים המקומיים בקהילת הקוסמים ויצורי הקסם, אחרים לגמרי. פערי התרבות יוצרים לפעמים גם סיטואציות משעשעות:
כשאני יוצא אני שומע אותו צועק על פני: “שלושים ואחת שעות לסן דייגו?!”
“זה לא יכול להיות,” פני אומרת. “זה כמו לנסוע מלונדון למוסקבה. תן לי לראות.” באז בדק בנייד שלה, והיא לוקחת אותו בחזרה. “אבל זאת אותה ארץ,” היא אומרת.
“איך הייתי אמורה לדעת שכל אחת מהמדינות בלב ארצות הברית היא בגודל של צרפת? אף פעם אפילו לא שמעתי על נברסקה.”
מעבר להיותו ספר פנטזיה – הוא גם ספר שהוא רומן התבגרות. שזו נקודה מעניינת, כי הגיבורים כבר בני עשרים – גיל של קולג’ – אבל הם עדיין מאד צעירים באופי, עם מחשבות של “אני דפוק, אני דופק הכל, בטח הוא שונא אותי”. זה משהו שאני רואה בהרבה מאד יצירות שמתרחשות בחו”ל, וכנראה משקפות מציאות – גיל ההתבגרות ארוך מאד שם, ואילו פה בארץ בגיל 18 כבר מתגייסים לצבא ומתבגרים בבת אחת. אין לנו פריווילגיה להישאר מתבגר בכיין בגיל 20.
טריגרים ותכנים רגישים
ערפדים וכל מה שכלול בזה, פציעות, קרבות, סכנת מוות.
מבחינת מיניות – בעיקר נשיקות וטיפונת מזמוזים.
מתאים לנוער בוגר (לפי ההוצאה, לגיל 14 ומעלה).
הוצאת כנפיים וכתר | תרגום: חנה לבנת | 343 עמ’ | מאי 2024