האיש עם השער הקצרצר

האיש עם השער הקצרצר

תגיות:
  • קטגוריה:ספרים
האיש עם השער הקצרצר / ג’ין ג’ולי ואנדרו ג’וינר
איש אחד אהב מאד שיער קצר. אבל בעולם שבו כולם הולכים עם שיער ארוך מאד, הוא התבייש והסתיר את השיער הקצר עם כובע ושיער ארוך מלאכותי. יום אחד הכובע עף באמצע הרחוב, וכולם הצביעו עליו, הסתודדו והתלחששו. הוא החליט לא לקחת סיכון יותר, והתחיל לגדל שיער.
הספר ממשיך ככה גם על המכנסיים המיוחדים שהיו לו, הנעליים המגניבות והמחרוזת האדומה – כל אחד מהם הוא אהב, הסתיר ברחוב, כשהאנשים גילו הם התלחששו והצביעו עליו, ואז הוא בחר להפסיק להשתמש בחפץ ולעבור לפריטי לבוש “כמו כולם”.
בסוף הסיפור האיש מגיע למסקנה שאמנם לא צוחקים עליו אבל הוא בקושי מזהה את עצמו, ולא טוב לו. ועדיף לו להיות עם הופעה חיצונית שתבטא את מי שהוא באמת, ולסבול את הלחשושים מאחורי הגב, העיקר שירגיש מאושר.
אני חושבת שאחרי התקציר הזה אין עוד הרבה מה להרחיב. המסר הוא כל כך פשוט וכל כך חשוב, על המחיר הנפשי והפנימי שאנחנו משלמים כדי להיות כלפי חוץ “כמו כולם”, כדי לא לסבול מאי שביעות הרצון של החברה סביבנו, אבל לא באמת לבטא את מי שאנחנו. והאם המחיר הזה באמת שווה את זה? ודווקא עכשיו בחודש שמציין את חודש הגאווה, המסר הזה חשוב מאי פעם.
האיורים של אנדרו ג’וינר חמודים ומלאי חיים. ממש מרגישים את הפער הבולט בין העולם האפור שסביב האיש, לבין הצבעוניות שלו, במיוחד בעמודים האחרונים כשהאיש מאושר והכל הופך לצבעוני. ממש מרגישים את כל ההשקעה בפרטים הקטנים באיורים – כמו הציפור שמלווה את האיש והופכת לצבעונית בהדרגה, או הצעיף והכובע שמסתתרים בעמוד האחרון.
מודן הוצאה לאור | 32 עמ’ | מנוקד ומאוייר | כריכה קשה | תרגום: שלומי שורצולד

כתיבת תגובה