הנסיך האכזר (בני הערפל 1) [אהבתי]

הנסיך האכזר (בני הערפל 1) [אהבתי]

תגיות:,
הנסיך האכזר (בני הערפל 1) / הולי בלק
כשג’וד היתה בת 7, אביה ואמה נרצחו והיא נחטפת עם שתי אחיותיה לארץ הפיות. ארץ הפיות בספר היא לא נצנצים וטינקרבל, אלא ארץ קסומה, מושחתת ואפלה. ג’וד ואחיותיה גדלים אצל מי שרצח את הוריהם, בקרב אצולת בני הפיות, והן צריכות להתמודד עם השוני שלהן. ואז, בלית ברירה, ג’וד נשאבת לתככי חצר המלוכה, המזימות, הבגידות, והופכת לכלי משמעותי במשחק.
האמת שממש ממש קשה לספר על הספר בלי לעשות ספוילרים מעבר לזה, אבל אני אנסה.
ההתחלה של הספר היתה לי קצת איטית, לקח לי קצת זמן להבין מי זה מי, לזכור את כל השמות, וגם להתרגל לכתיבה בזמן הווה. אבל ברגע שהאקספוזיציה נגמרה, פשוט נשאבתי. הפרקים הראשונים הרגישו יותר כמו רומן התבגרות שפשוט קורה בארץ קסומה, אבל מלבד זה היו את כל הדברים הרגילים של בת מתבגרת (ג’וד בת 17 ברוב הספר): אהבות, בריונות, התנכלויות, לימודים, יחסי אהבה-מריבה עם האחיות והמשפחה. אבל ברגע שהעניינים מתחילים להסתבך הספר קופץ כמה רמות והופך למעולה.
הדמות של ג’וד נפלאה. לא עוד הנסיכה העדינה שמחכה שהנסיך יציל אותה. ג’וד לא מוכנה להכנע, יודעת את החוזקות שלה, ומבינה איך לנצל אותם. היא לא מושלמת, היא מורכבת, היא עושה טעויות, והיא נפגעת, ויחד עם זאת היא חכמה, נחושה, נאמנה, ומתמודדת בעוז עם הפחדים שלה. וזה בדיוק מה שהופך אותה לגיבורה מדהימה שכיף להזדהות איתה.
גם הדמויות שמקיפות את ג’וד נפלאות, במיוחד אהבתי את הדמות של אוריאנה – ברגע שמתחילים להכיר אותה לעומק ולהבין את ההתנהגות שלה. גם הצורה שבה הולי בלק מצליחה לחבר את כל הקצוות של חלקי הפאזל היתה מצויינת בעיני.
בפרקים הראשונים אנחנו מכירים את קרדן – אחד מהנסיכים, שלומד עם ג’וד בשכבה. הוא אכזרי אליה מאד ומתעלל בה, והיה לי חשש מסויים שזה יהפוך לסיפור אהבה מהסוג של “הוא התעלל בי אז התאהבתי בו” כמו ברומנים אירוטים-אפלים. אבל הסופרת לקחה את זה לכיוון שונה שדווקא אהבתי (לא יכולה לפרט כי… ספוילרים 😉 ).
בפרקים האחרונים כבר ממש הייתי עם לב דופק ורציתי לדעת איך זה יגמר. הסוף פשוט מעולה, ופותח חשק עצום לשני הספרים הבאים שאני ממש מקווה שיתורגמו בקרוב.
הולי בלק כתבה גם את ספיידרוויק שיצא לי לקרוא רק את הספר הראשון בסדרה הארוכה והוא היה חמוד אבל קצרצר, ואת סדרת מגיסטריום – שהיתה נחמדה מאד אבל יחסית “דלה” ולא עמוקה כמו הארי פוטר או פרסי ג’קסון, והסוף בעיני היה קטוע ולא מספק. אבל כאן הספר שונה לחלוטין. כל כך הרבה יותר עמוק ומורכב.
טריגרים ושונות:
הספר מיועד לנוער בוגר ומעלה. יש אלימות, לפעמים קשה (כמו ראש שנערף). יש מיניות, לא סצנות מפורטות אבל כל מיני מסביב. בגידות, רומנים ועוד. יש בריונות והתעללות.
מודן הוצאה לאור | 320 עמ’ | מאי 2021 | תרגום: יעל אכמון כמובן, אלא מי 

כתיבת תגובה