גבר נכנס בפרדס / אשכול נבו
“גבר נכנס בפרדס” הוא אסופה של 3 סיפורים שונים ונפרדים זה מזה. אמנם פה ושם יש “הצצות” מסיפור אחד לשני, אך הם יותר קריצה לקורא ולא קשר משמעותי וחיוני כך שניתן לקרוא כל סיפור בנפרד.
הסיפור הראשון – דרך המוות
זוג צעיר, נשואים טריים, יוצאים לירח דבש בבוליביה. בדרך הם פוגשים בעומרי, הגיבור הראשי והמספר. כשבועיים לאחר מכן, המספר מגלה שהגבר מת בתאונה ברכיבת אופניים ב”דרך המוות”, ומגיע לאלמנה הטריה כדי לנחם. לאט לאט מתגלה לו מה קרה באמת ומה הקשר שלו לסיפור.
הסיפור הקצר הוא מעין פרוזה-מותחן-פסיכולוגי, ואני באמת לא יכולה לכתוב שום דבר מעבר לזה בלי לעשות ספוילר. אבל יש בו מין רכבת הרים של רגשות וטוויסטים, של אמת ושקר, דמיון ומציאות.
הסיפור השני – היסטוריה משפחתית
ד”ר אשר קארו, רופא בכיר ואלמן, אב לשני ילדים בוגרים ועצמאיים, מתחיל בידידות – אולי אבהית – עם אחת המתמחות, שאיתה הוא מוצא הרבה מכנים משותפים. תוך כדי שאנחנו חוזרים לזכרונות העבר מול הקשר הזוגי שלו עם אשתו האהובה שנפטרה מסרטן, מתפתח גם הקשר מול המתמחה הצעירה, עד למשבר פתאומי שלא אגלה מה הוא.
סיפור פרוזה על משפחה וזוגיות, קשרי הורה-ילד, אהבות ואכזבות.
הסיפור השלישי – גבר נכנס בפרדס
זוג באמצע חייו, שיש לו כבר שני ילדים לא קטנים, מטייל כהרגלו ליד הפרדסים. הגבר – עופר – נכנס לרגע בין העצים כדי להתרוקן, אך לא חוזר. אף אחד לא מוצא אותו, לא משטרה, לא כלבים ולא חוליות חיפוש. גם אחרי חודשים אין שום סימן ממנו, גם לא גופה. הדבר היחיד שמוצאים זה הבגדים שלו. אשתו ובתו לא מתייאשים וממשיכים לחפש אותו, ובינתיים מתגלים סודות וזכרונות מן העבר.
סוף הספר היה… מוזר. אני אפילו לא לגמרי בטוחה שהבנתי אותו.
אחד הדברים היפים בסיפור היו שעופר (הגבר שנעלם) כתב בלוג של סיפורים בני מאה מילים בדיוק, וחלק מהסיפורים האלו מובאים בספר. סיפורים קצרצרים בני 100 מילים, כתובים בדייקנות מופלאה בנושאים שונים ובכשרון רב, בשפה שהיא כמעט כמו שירה.
ושני דברים אחרונים:
“גבר נכנס לפרדס” מרמז על הסיפור המוכר של חז”ל על ארבעה שנכנסו לפרד”ס (הכוונה ללימוד תורת הקבלה: פשט, רמז, דרש וסוד) ואכן בסיפור היה גם פשט – המציאות עצמה, גם רמז – השלב שבו בתו של עופר מנסה למצוא רמזים בסיפורים בבלוג, גם סוד – כל הסודות שנחשפים על עופר ואשתו, וגם דרש – פרשנות נרחבת ומוספת, שכנראה מתייחסת לחלקו האחרון של הסיפור.
אבל מלבדם, יש גם רפרנס לארבעת הגברים שנכנסו לפרד”ס: לפי הסיפור המקורי, אחד מת, אחד השתגע, אחד יצא בשאלה, ואחד (רבי עקיבא) יצא בשלום. נבו מצליח לבצע רפרנס מופלא לארבעת הגברים במהלך הסיפור ובעיקר בסופו, ואפשר להגיד ש”גבר נכנס בפרדס” הוא מעין עיבוד מודרני לסיפור חז”ל. אני לא יכולה לפרט יותר מזה בלי לעשות ספוילרים, אבל מי שקרא כנראה יבין למה התכוונתי.
לא יצא לי לקרוא עדיין ספרים של אשכול נבו עד עכשיו, אבל הכתיבה המדהימה שלו לגמרי גרמה לי להבין על מה ההתלהבות.
כנרת זמורה דביר | 252 עמ’ | אפריל 2021