בראנץ’ ראשון במנהטן / אסף-אור שנהב

על מה הספר?

גל ובן זוגו עוברים מתל אביב לניו יורק כדי להגשים את החלום של גל: להיות מנהל מסעדה אצל השף פרנקלין ברן. לא מדובר בסתם שף, אלא בשף מפורסם שיש לו תוכנית בטלוויזיה עם תחרות בישול (סטייל מאסטר שף), סדרת סירים על שמו, ספרי בישול ועוד. הוא בליגה אחרת מכולם, וגל יעשה הכל – אבל הכל – כדי לעבוד אצלו. המציאות, מתברר, קצת שונה מהטלוויזיה, ולא סתם אומרים – לעולם אל תפגוש את הגיבורים שלך…

מה חשבתי עליו?

בראנץ’ ראשון במנהטן הוא ספר פרוזה-קומדיה קליל וכיפי שאמנם הגיבור שלו ישראלי אך הוא מתרחש בניו יורק. הספר עוקב אחרי ההתרחשויות במשך כחצי שנה, והולך לתפניות מאד מפתיעות ונהדרות.

במסעדה גל מוקף בטיפוסים מגוונים – מלקוחות עשירים וסנובים שבטוחים שכולם צריכים לזהות אותם ועד מלצרים מפונקים ודרמטיים לא פחות. הסצנות  שנוצרות סביב זה משעשעות מאד – אבל הם לא העיקר של הסיפור.

מכל הדמויות המשניות והניצבים, הדמות האדירה של הלן – המנהלת של גל – מאפילה על כולן, ובלתי אפשרי שלא להתמכר לכל סצנה איתה. מי שנראית בהתחלה כמו רס”רית קשוחה הולכת ונפתחת ואנחנו מגלים לאט לאט דמות שונה לחלוטין שאנחנו רוצים מצד אחד לחבק ומצד שני ממש לנער.

למרות שמדובר בספר ישראלי, זה ספר ישראלי מהסוג המודרני והחדש שאני אוהבת: זה שיודע להיות מצחיק וקליל – בלי להישאב לפרוזה כבדה, גיבור מיוסר, ומסיחים בצורת סקס-סמים-ואלכוהול. מצד שני, למרות הקלילות, בהחלט יש בספר גם עומק ונגיעה בנקודות רגישות של זוגיות, אמון וחברות. אני נהניתי מאד מהשילוב הזה.

הסוף של הספר נהדר ממש, וסוגר קצוות בצורה מפתיעה ומושלמת.

אגב, מדובר בספר ביכורים שיצא באופן עצמאי. למרות זאת זה לא מורגש בכלל, הכתיבה קולחת וזורמת והספר כתוב מצויין (יש כמה קטעים שהרגשתי שהיו קפיצות מהירות מדי אבל בזה מסתכמת הביקורת השלילית שלי), וההפקה שלו מעולה – מהכריכה המושלמת והמקצועית ועד העימוד וההגהה.

אזהרה לסיום: חלקים גדולים מהספר מתרחשים במסעדה של ברן (או מסעדות אחרות) אז כדאי לא להגיע לספר רעבים. מצד שני, אחרי קריאת הספר לא בטוח שכל כך יתחשק לכם להמשיך להגיע למסעדות…

טריגרים ותכנים רגישים

יש קצת קללות. אין סצנות מיניות (יש דיבור על אנשים שעשו את זה, בלי פירוט). יש כמה דברים סביב בגידה זוגית.

יולי 2024 | 344 עמ’ | עריכה: נועם בן-חיים | עריכת לשון: ריבי רונן וינשטיין | הגהה: שרון שלו | איור כריכה: נעמי דה פיאו | עימוד: שרית רוזנברג