
בלתי שבירים / ליסה בר
כשסופי בלום רק רוצה לחגוג את יום הולדתה ה42 עם בעלה והחברים הכי טובים שלה, היא מגלה שבעלה בגד בה, ויותר מפעם אחת. כמו אבני דומינו, כל מה שהיא מכירה וסמכה עליו קורס בהדרגה תוך יממה אחת. ואז, בתזמון הכי גרוע – או אולי הכי מושלם – הבת שלה בצרפת צריכה אותה בדחיפות. סופי אורזת וטסה לפריז, ושם היא מתמודדת בפעם הראשונה עם להיות רק היא, לבד, עצמה. איך שהיא רוצה. ודווקא שם, בצורה לא צפויה, היא מבינה מה היא באמת צריכה.
הכתיבה של ליסה בר נהדרת. למרות שהספר הוא לא בז’אנר שאני רגילה לקרוא בד”כ, הכתיבה שלה היתה סוחפת, והתאהבתי בדמות של סופי. בניגוד להרבה ספרים שמציגים בגידה כחלק מהעלילה ונותנים לה תירוצים (“אבל זו אהבת אמת”, “אבל הנישואים שלנו גם ככה התפוררו”), סופי שמה כאן גבולות מאד ברורים: מותר להתנסות במה שבא לך, איזה חוויות מיניות שאת רוצה, לאכול מה שאת רוצה, לגור איפה שאת רוצה, אבל הקו האדום הוא לא לפגוע באחרים. וכשמישהו או מישהי בוגדים – בן/בת הזוג והילדים נפגעים, גם אם לא חושבים על זה באותו רגע. וממש אהבתי את הגישה של סופי וקיוויתי שעד סוף הספר היא תעמוד במילה שלה למרות כל הפיתויים.
הספר מביא בצורה מאד יפה את כל הצדדים של הבגידה – הבוגד, הנבגדת, והבת, ואני חושבת שזה חלק מהקסם של הספר – לא תמונה חד מימדית ושטחית אלא תמונה מלאה ומלאה ברבדים.
הספר מלא גם באהבת האומנות – סופי היא פסלת לשעבר – ולא סתם הוא מתרחש בפריז שמלאה ביצירות אמנות והיתה בית להרבה אמנים. כל הסיפור מתרחש באווירה כל כך רומנטית וציורית שממש עושה חשק לטוס לשם.
הספר יצא בינואר 2021 בהוצאת ידיעות ספרים – סימנים – ספרי חמד, 359 עמ’, תרגם יואב כ”ץ.
למי שזה רלוונטי – יש בספר כמה סצנות מיטה מפורטות.