בילי סאמרס

בילי סאמרס / סטיבן קינג
בילי סאמרס הוא יוצא צבא בעבר ומתנקש שכיר בהווה. הוא לא מתנקש בכל אחד, רק במי שהוא משוכנע שהוא אדם רע. הוא מחליט לפרוש מהמקצוע, אבל מבקשים ממנו לעשות ג’וב אחד אחרון – תמורת סכום שערורייתי ומשתלם מאד. בילי ראה מספיק ספרים וסרטים בשביל לדעת ש”ג’וב אחרון” כמעט תמיד מסתיים ברע, אבל הוא מחליט ללכת על זה בכל זאת.
לבילי יש כמה צדדים: כלפי חוץ, בג’ובים, הוא המתנקש הקצת-אידיוט, כזה שעושה מה שאומרים לו אבל לא מתחכם ולא שואל שאלות, חסר השכלה שקורא קומיקסים פשוטים. בילי האמיתי לעומת זאת הוא אדם חד מחשבה, שקורא שייקספיר, זולא ואורוול, ומבין היטב בטכנולוגיה ותכנות. כחלק מהמשימה החדשה, הוא צריך להתחזות לדמות שלישית – סופר שמשתקע בעיירה כדי לכתוב ספר בשקט בלי הסחות דעת, אדם חביב ונחמד לבריות אך לא מושך יותר מדי תשומת לב.
החלק הראשון של הספר מתמקד במשימה של בילי והשבועות שעוברים עליו בהשתקעות בעיירה בהתחזות לסופר עד רגע ההתנקשות, ואילו החלק השני של הספר מתרחש אחרי ביצוע הג’וב – כשבעקבות מה שקורה בילי מחליט לצאת לחפש מי באמת שכר אותו לג’וב הזה, ולמה.
האמת היא שמעולם לא קראתי את סטיבן קינג. אין לי מושג למה ואיך זה קרה, למרות שאני חובבת מושבעת של ספרות מתח. בדיעבד מתברר שבילי סאמרס הוא לא לגמרי ספר מתח – האמת שהוא יותר פרוזה. נכון, הדמות הראשית היא של מתנקש ויש בספר רציחות ועולם תחתון, אבל רוב הסיפור הוא לא סיפור מתח סטנדרטי. אין בו תעלומה בלשית, אין בו הרבה אקשן-ירי-מרדפים (יחסית לספר של 500 עמ’), אלא פשוט סיפור ארוך עם דמות ראשית מורכבת במיוחד.
הכתיבה של קינג מעולה. הצורה שבה הוא מצליח לכתוב את בילי בשלושה מימדים היא לא פחות מגאונית. בחלק מהספר בילי נכנס לדמות של הסופר ומחליט לכתוב ספר באמת כדי להעביר את הזמן. בתחילת הספר שהוא כותב הוא יודע שצופים בו ולכן הוא כותב כ”בילי המתנקש האידיוט” ומקפיד לדלג על סימני פיסוק, להשאיר שגיאות כתיב, ולרדד את השפה. בהמשך, כשהוא ממשיך את הספר כבילי האמיתי, כל הכתיבה משתנה לחלוטין, וההבדל מדהים.
בכלל, לקוראים חובבי הספרים יש הרבה מאד קריצות – בין אם זה על תהליך הכתיבה והוצאה של ספר ובין אם זה רפרנסים לספרים אחרים, טרופים מוכרים (“הג’וב האחרון”) ועוד.
כספר פרוזה, הוא מעלה בקוראים שאלות לא פשוטות על טוב ורע, על נקמה וצדק, על אמון ומוסר. אני אישית פחות נהניתי מהקטעים שבהם בילי מעלה זכרונות מהצבא, הרגשתי שזה קצת נמרח ומאט את הספר. ובאופן כללי בעיני היו חלקים שהיה אפשר לקצר. מצד שני היו גם הרבה קטעים מעולים. אני מתכננת בעתיד לנסות ספרים אחרים של קינג אבל הפעם לוודא מראש שהם בז’אנר מתח שאליו אני יותר מתחברת.
מבחינת תכנים, הספר לא כל כך פשוט. מלבד הרציחות וההתנקשויות יש גם דיבורים על אב מתעלל, רצח של ילדה, משפחות אומנה, מוות בצבא, אונס, התמודדות אחרי אונס, ועוד.
מודן הוצאה לאור | מאי 2022 | 495 עמ’ | תרגום: אינגה מיכאלי

כתיבת תגובה