פאני מציירת חברים / שרה שפרד
על מה הספר?
פאני היא ילדה חמודה שמתרגשת מאד להתחיל את כיתה ה’ עם החברה הכי טובה שלה – ויולט. אבל השנה מתחילה ברגל שמאל, כשוויולט מסתובבת עם ריילי, הילדה הכי מעצבנת בכיתה, במקום עם פאני. פאני מתמודדת עם הרבה מאד דאגות ופחדים, ועכשיו לא רק שמתווסף אליהם פחד חדש סביב החברות שלה עם ויולט – אלא גם שאין לה יותר חברה-הכי-טובה לדבר איתה על זה. היא מחליטה להתחיל לכתוב יומן, ובו לכתוב ולצייר את כל מה שעובר עליה.
מה חשבתי עליו?
פאני מציירת חברים הוא ספר ממש חמוד לגיל 8+ (לא מנוקד), שהפורמט הכללי שלו דומה לספרים אחרים: יש בו טקסט משולב איורים כמו יומנו של חנון והוא כתוב בצורת יומן קליל. הוא מתאר את החיים של ילדה צעירה בגיל היסודי וההתמודדויות שלה (כמו היומנים של אלה, שמנוקד ומיועד לראשית קריאה, וכמו הסדרה “מספיקה בקושי“). באופן ספציפי יותר, הספר הזה – שאני מניחה שהוא ראשון בסדרה – מתמקד בפחדים של פאני.
פאני אמנם ילדה רגילה יחסית, יש לה משפחה מתפקדת, אח צעיר, כלב וחיים די נורמלים, אבל היא ילדה עם אופי חרדתי. היא נוטה לדמיין את הרע ביותר בכל מצב, להמנע ממצבים מלכלכים כמו לשבת על הרצפה או להכנס לבריכת כדורים בגלל החשש מחיידקים, ועוד. היא מגיעה לשיחות קבועות אצל “המורה לרגשות” (יועצת בית הספר, ככל הנראה), אבל כשהמורה יוצאת לחופשה היא צריכה להתמודד גם כמה ימים בלעדיה.
הספר והקוראים מלווים את פאני בתהליך שבו היא מבינה שלפעמים היא חרדתית מדי והיא צריכה למצוא פתרונות שיעזרו לה. לא כל הפתרונות עובדים, אבל לפעמים עצם המודעות זה כבר חצי הדרך לפתרון. אני חושבת שזה כשלעצמו הופך את הספר לחשוב ועם מסר מעולה.
בנוסף, פאני מתמודדת עם חברות רעילה: כשויולט וריילי נותנות לה להתקרב, פאני מנסה לרצות את כולם, ובסוף יוצאת המפסידה מכל הכיוונים. לקראת סוף הספר פאני מבינה שיש חברויות שלא צריך להמשיך להחזיק, וגם זה מסר נהדר לקוראים הצעירים.
בן ה9 שלי אהב את הספר. הוא אמר שהציורים חמודים. הוא נהנה במיוחד כשחלק מהאיורים היו בצורה של קומיקס בעל 2-3 ריבועים שתיארו סצנה. אם יהיו לספר המשכים הוא בהחלט ישמח לקרוא אותם.
הספר מתאים פחות או יותר לגיל 8-12.
רק משהו קטן שהפריע לי: לילדה במקור קוראים Penny, שם שנוהגים לתרגם כ-פּני. קצת מוזר לי שתרגמו כ-פאני, שנשמע כמו Panny / Funny. אני מניחה שהיתה מאחורי זה מחשבה תרגומית כלשהי, אבל זה הציק לי ממש בזמן הקריאה.
הוצאת כתר | תרגום: דנה אלעזר הלוי | 256 עמ’ | מרץ 2025