מספיקה בקושי [אהבתי]

מספיקה בקושי [אהבתי]

תגיות:, ,
מספיקה בקושי / מריה סקריוון
נטלי היא נערה צעירה, חמודה וחנונית. היא אוהבת לכתוב ולצייר אבל היא יודעת שהיא לא מגניבה מספיק, לא אתלטית מספיק ולא מוכשרת מספיק. היא לא מאד מקובלת, והיא אף פעם לא זוכה בשום תחרות. אבל סך הכל היא די מרוצה מהחיים שלה: יש לה הורים טובים, כלב וחתול, וחברה טובה בשם לילי שהן מבלות ביחד תמיד.
כשלילי עוברת דירה לשכונה מרוחקת יותר והן מתחילות יחד בחטיבה חדשה, נטלי מגלה שלילי לא מדברת איתה יותר. כשהיא מנסה לגלות למה, לילי אומרת לה שבחטיבה היא חייבת להסתובב רק עם ילדים מקובלים כדי להיות מקובלת גם, ושנטלי פשוט לא מספיק מקובלת ולא מספיק טובה.
“מספיקה בקושי” הוא רומן גרפי נהדר שמתאר את כל ההתמודדות של נטלי – בהתחלה עם העצב והחשש סביב ההתעלמות של לילי וחוסר ההבנה שלה, ובהמשך עם הניסיון של נטלי להחזיר את לילי אליה. אבל הדרך לשם רצופה בהמון אבני דרך שגורמות לנטלי לגלות את עצמה ואת החיים מחדש: האם לילי באמת היתה חברה טובה עד עכשיו? האם נטלי צריכה לשנות את עצמה כדי להיות מקובלת? והאם נטלי באמת צריכה להתאמץ כדי להחזיר את לילי אליה?
במהלך החודשים שנטלי מסתגלת למצב החדש היא גם מגלה שיש עולם בחוץ מלבד לילי: היא מכירה חברות חדשות ששונות לחלוטין מלילי, ונדלקת על ילד חמוד וחנון בדיוק כמוה. ועם כל כמה שלילי חסרה לה, היא גם מתחילה להבין איך אמורה להיראות חברות אמיתית.
הספר נוגע בבעיות אמיתיות שהרבה ילדים (במיוחד חנונים או לא מקובלים) נתקלים בהן, ומביא בצורה מקסימה ונוגעת את המסר של קבלה עצמית. למרות שגיבורת הספר היא בת, והכריכה בצבע ורוד פוקסייה צעקני, הבנים שלי לא נרתעו מלקרוא אותו (טוב, קצת דחפתי להם אותו לידיים כדי שיגידו לי מה דעתם על הספר לפני שאני כותבת סקירה, אבל הם הסכימו מיד).
בן ה10: “אהבתי את המסר של לאהוב את מי שאתה, ולהתמקד במה שאתה טוב בו ולא במה שאתה לא טוב בו”.
בן ה13: “ספר חמוד, אהבתי את הציורים ואת המסר, וגם אהבתי את הסיפור שנטלי כתבה ואיירה לתחרות.”
הספר לא מנוקד, הוא מוגדר לפי ההוצאה לגיל 8-12 והוא בעיני מאד מאד חשוב לכל ילד וילדה (ונער ונערה, גם מעל גיל 12), שידעו ויזכרו תמיד שבמקום לשנות את עצמם כדי להתאים לאחרים – הם יכולים להתמקד במה שהם טובים, ולא לסבול מבריונות של “חברים” שאומרים להם מה לעשות ואיך להתנהג או להתלבש כדי שיהיו מספיק ראויים.
בדרך כלל אני לא מתחברת לספרי קומיקס “מבולגנים” עם ריבועים עקומים וטקסטים שקופצים לעיניים – כי פשוט ממש קשה לי לעקוב אחרי מיקומי הטקסט השונים והסדר בין הטקסט לתמונות. אבל כאן הקומיקס מאד מסודר עם טקסטים במקומות די קבועים, וגם האיורים נעימים לעין בזוויות רגילות, כך שהיה לי מאד קל לקרוא את הספר ברצף בלי בעיה.
כל פרק נפתח בשער עם קטע הומוריסטי סביב החתול והכלב של נטלי, אבל קצת ביאס אותי שחלק מהדברים התפספסו בתרגום. כך למשל בשער של פרק 4 יש בדיחה שמבוססת על הביטוי “גשם של חתולים וכלבים” – ביטוי שלא קיים בעברית, ובשער של פרק 9 הכלב מתחפש לנקניקיה, או באנגלית – hotdog. ואם כבר תרגום – גם שם הספר לעברית קצת מתפספס משחק המילים Nat Enough – שמרמז על שמה של הגיבורה (נטלי), שבתחרות הסופית הספיקה לחתום רק מחצית משמה – “נט” כי נגמר הזמן.
אבל חוץ מעניין התרגום, שבאמת אין הרבה מה לעשות איתו וזה חלק מהדברים שתמיד הולכים לאיבוד במעבר בין שפות – מדובר ברומן גרפי מהמם שנע בין רגש להומור, והלוואי וכל הילדים והנוער יקראו אותו ויגלו את מה שטוב בהם במקום לחשוב שהם “לא מספיק”.
ידיעות ספרים | 240 עמ’ | תרגום: אורה דנקנר | נובמבר 2022

כתיבת תגובה