מאחורייך [די אהבתי]

מאחורייך מייק עומר

מאחורייך / מייק עומר

על מה הספר?

כשתיאו היתה בת 17, היא נחשדה ברצח של ויקטוריה, האויבת המושבעת שלה מהכיתה. אף אחד לא מאמין לה שהיא חפה מפשע, ואפילו היא עצמה לא בטוחה מה באמת קרה שם כי היא לא זוכרת כמעט כלום. היא מחליטה לברוח מהבית ולהתחיל חיים חדשים במקום רחוק. 13 שנה אחר כך, כשהיא כבר נשואה + ילד עם עבודה מסודרת, והשם החדש שלה הוא ג׳מה, העבר חוזר לרדוף אותה. איכשהו, מישהו גילה מי היא.

מה חשבתי עליו?

״מאחורייך״ הוא מותחן פסיכולוגי שמצליח לשמור על תחושת המתח לאורך הספר. הוא מעביר בצורה מעולה את ההרגשה של הקריפיות של הסטוקר, והפחד של ג׳מה/תיאו ממה שקורה. הספר גם מתעתע בהתחלה בנו ובג׳מה האם מה שהיא חווה הוא אמיתי או לא, ובהמשך – משחק עם הזיכרונות של ג׳מה. ככל שמתקדמים בעלילה, ג׳מה מצליחה להיזכר בעוד פרטים מאותו לילה כך שלאט לאט האמת מתחילה להיחשף.

בדרך כלל כשאני קוראת ספרים (וספרי מתח בפרט) אני קוראת אותם בערב אחד או יממה אחת, עם כמה שפחות הפסקות. כך שאני לא מתעמקת יותר מדי במחשבות כמו ״מי הרוצח״ אלא נותנת לעצמי לזרום עם העלילה ולהיות מופתעת. ספציפית את הספר הזה קראתי כחלק ממועדון ״בלי ספוילרים״ של ע-ברית, בניהולה של אריאלה נקר המופלאה. זו פעם שלישית שאני קוראת ספר עם המועדון וזה ממש כיף לחוות את הספר עם עוד אנשים. בכל שבוע אנחנו מקבלים שליש ספר, ואחרי כל חלק אנחנו מדסקסים על הרמזים שעלו, מעלים השערות ומחליפים תיאוריות. הפעם, מרוב תיאוריות שנזרקו לאוויר, חלק אכן התבררו כנכונות (או נכונות חלקית) ואז הטוויסטים כבר לא באמת הפתיעו אותי ועשו לי ״וואו״. גם לא היתה לי את ההתרגשות של ״רגע, יש לי רעיון וחשד!״ כי הרבה רעיונות כבר הספיקו להעלות בקבוצה לפני שחשבתי עליהם בעצמי. אז פה ספציפית, למרות ההנאה מהמועדון, אם הייתי קוראת את הספר לבד בערב אחד כנראה שהייתי נהנית ומופתעת יותר (או להיות במועדון עם אנשים פחות חכמים ומוצלחים…).

מבחינת אמינות היתה לי בעיה גדולה מאד עם הצורה שבה ג׳מה הצליחה להתחיל חיים חדשים בזהות בדויה. זה לא מסתדר בכלל עם הצורה בה זה עובד בארצות הברית. בשיחת זום עם הסופר שהיתה לנו במסגרת המועדון הוא כן ניסה להסביר קצת אבל כן הודה שהוא לא עשה המון תחקיר בנושא. אני מאמינה שלמי שלא מכיר את המערכות והבירוקרטיה בארצות הברית זה פחות יפריע.

אם נשים בצד את נושא האמינות – מדובר במותחן פסיכולוגי (ומעט בלשי) שמצליח לייצר את האווירה בצורה טובה ולטוות עלילת מתח שאני מקווה שתצליח להפתיע אתכם. הייתי במתח בזמן הקריאה, הכתיבה היתה קולחת, וגם אם קצת נהרסו לי בלי כוונה חלק מההפתעות – עדיין נהניתי ממנו, גם אם פוטנציאלית הייתי יכולה להנות יותר.

נ.ב. מייק עומר הוא סופר ישראלי לשעבר שחי היום באירלנד. ספרו ״מוח של רוצח״ הצליח מאד, ומפתיע אותי קצת שרק עכשיו תרגמו ספר נוסף שלו למרות שהוא הוציא עוד ספרים בחו״ל (אבל אני לא יודעת איך הם).

טריגרים ותכנים רגישים

רצח (לא גרפי), סטוקריות, איומים, סחיטה, בריונות. יש עוד משהו טריגרי קטן אבל זה ספוילר.


הוצאת כנרת זמורה דביר | 360 עמ׳ | תרגום: שאול לוין | יולי 2026

להשוואת מחירים ולרכישה עם קופון הנחה

כתיבת תגובה