העדינה מכולן / יעל פורמן

על מה הספר?

טוהר טאסי בת ה-18 היא טום-בוי. היא עובדת כשיפוצניקית, מגוון הנעליים שלה כולל נעלי עבודה ונעלי ספורט, ואל תחשבו אפילו להתקרב אליה עם מסקרה. אבל לכבוד החתונה של אחותה הגדולה, זוהרה, היא מוכנה – רק בשבילה – להקריב את עצמה יום אחד ולתת למשפחה לעשות בה כרצונה. שמלה, עקבים, תוספות שיער, לק, איפור, מה לא… ואז מגיע לחתונה שליח מעולם אחר. המטרה: למצוא את הבחורה היפה, העדינה, התמה והזכה מכולן, כדי להביא אותה כמנחה לשליט הגדול. השליח מגיע בדיוק בזמן החופה – מפספס ממש ברגע את זוהרה, שהיא אמנם עדינה ויפהפיה אבל הבחורה שהוא מביא חייבת להיות רווקה, וזוהרה – כבר לא. השליח לא מוכן לחזור בידיים ריקות. הוא שם לב לטאסי, שגם היא נראית לו יפהפיה ועדינה, וחוטף אותה. טאסי מגלה את עצמה בעולם אחר, וכשהעניינים מתגלגלים היא מבינה שיש לה רק דרך אחת לחזור הביתה: לעזור ללורד זון ולמשרתים שלו לצאת למסע מסוכן. אם ישיגו את מטרתם, היא תוכל לשוב למשפחתה.

מה חשבתי עליו?

העדינה מכולן הוא ספר פנטזיה חמוד ומהנה לנוער, שמביא לנו גיבורה לא עדינה בכלל. בעיקרון, לא מדובר בקונספט חדש. בהרבה ספרי פנטזיה יש גיבורה אמיצה, שיודעת להילחם, ומעדיפה מכנסיים נוחים על שמלה לוחצת. אחרת איך הספר יהיה מעניין אם הגיבורה תהיה רק עלמה במצוקה שעסוקה בלצווח שמישהו יציל אותה, ופוחדת לזוז כדי שהשמלה לא תיקרע? אבל בספר הנוכחי הקונספט הזה הולך כמה צעדים קדימה. טאסי מוכיחה שוב ושוב את הערך שלה כבחורה חזקה פיזית, שיודעת לפרוץ מנעולים ומבינה בחשמל, הרבה יותר מהערך שלה כבחורה עדינה ומתוקה שמוגשת כמנחה לשליט אכזר. בנוסף, בניגוד לספרים אחרים שמביאים גיבורה חזקה ואמיצה ואז ״מרככים״ אותה וגורמים לה ליהנות גם משמלות ונשפים – הספר לא הולך בכלל לכיוון הזה. החתונה היא הפעם היחידה והאחרונה שטאסי מתלבשת ככה, וברגע שאפשר – היא מחליפה לבגדים נוחים, מקלפת את הלק ומורידה את תוספות השיער.

בספר יש גם נגיעה בדילמה הפנימית של טאסי. החברה לוחצת עליה להיראות ולהתנהג כמו אישה, בזמן שהיא מעדיפה את הנוחות שלה. באופן אישי מאד מאד התחברתי לדמות של טאסי. אמנם אין לי עניין בשיפוצים וחשמל, אבל בהרבה דברים אחרים אנחנו דומות והיה לי קל להזדהות איתה.

״שטויות,״ אמרה טראייני. ״אם את אישה את נשית. מה זה קשור לאורך השיער?״
״זה לא רק השיער. אני אוהבת דברים שבנים עושים. הם טוענים שאני מתנהגת כמו בן.״
״ומי החליט איך בן צריך להתנהג?״

העולם שפורמן בנתה מעניין ומקורי. התרבות, המנהגים, תיאורי הנוף המרהיבים שיעברו בקלות עיבוד למסך – וגם הדמויות השונות שמקבלות נפח ככל שהעלילה מתקדמת. יש בעולם לוגיקה פנימית של היררכיה והיסטוריה, שמוצגים בהדרגה ובצורה טובה לאורך הספר.

לאורך העלילה והמסע יש מתח ורגעי שיא, אבל כן הרגשתי שהם מעט מרוככים, אולי בגלל קהל היעד. לצד כמה רגעים קשים של מוות וסכנה, היו גם כמה רגעים שהרגישו לי יותר ילדותיים יחסית. למרות זאת, בשורה התחתונה מדובר בספר מהנה, קולח וחמוד שכיף להעביר איתו את הזמן.

טריגרים ותכנים רגישים

יש כמה דמויות שמתות או נפצעות. יש רמיזה מה השליט הגדול עושה לנשים שהוא מקבל למנחה, אבל בלי פירוט אלא עם שלוש נקודות שמשאירות פתח לפרשנות ודמיון. כן מוזכר שהוא פיחלץ את אחת הנשים. גם מבחינת מיניות, אין בספר שום דבר מפורש, רק רמיזות מאד עדינות. למשל, השליח מתלבט אם זוהרה נחשבת ״מאוחדת״ כבר בשלב הזה של החופה או רק אחרי ״האיחוד הפיזי״.

אני קצת מתלבטת לגבי גיל קהל היעד אבל אני חושבת שהספר מתאים בערך מגיל 13 ומעלה פלוס מינוס.

הוצאת מודן | 360 עמ׳ | יולי 2026 | עריכה: מיכל פז-קלפ

להשוואת מחירים ולרכישה עם קופון הנחה