המדריך למכשפה מהעבר לדייטים מודרניים / ססיליה אדוארד

על מה הספר?

ת'ורן סקרהארט, היא רווקה מזדקנת בת שלושים ותשע שחיה במאה ה-17. גם שיקוי האהבה שהיא מנסה להפעיל על המדוייט שלה לא עובד. כשהיא מנסה לייצר שיקוי אהבה טוב יותר, היא מוצאת את עצמה שלוש מאות שנה קדימה – במאה העשרים ואחת. הכל שונה ומוזר, אבל גם מלהיב ונוח. בעזרת וטרינר ומדריכת סיורים עם לב גדול במיוחד, היא מתחילה לצאת לדייטים אמיתיים ולנסות להבין מה זו באמת אהבה שלא תלויה בשיקויים.

מה חשבתי עליו?

מי שעוקב אחרי יודע כבר שאני די בררנית בספרי רומנטיקה וקומדיות רומנטיות, אבל הספר הזה היה בדיוק לטעם שלי!

סיפור המסגרת כמובן צפוי כמו בכל קומדיה רומנטית. אין הפתעות פה. אבל הדרך עד לשם – נהדרת. והעובדה שהספר משולב עם קצת פנטזיה, הופכת אותו לעוד יותר מוצלח מבחינתי.

קודם כל, אני מאלו שלא ממש אוהבות רומנטיקה. אני קוראת פנטזיה רומנטית בשביל הפנטזיה וקומדיה רומנטית בשביל הקומדיה או הפיל-גוד. אז אמנם היתה פה רומנטיקה, אבל בהחלט היתה עלילה מסביב והתפתחות יפה (וכמובן צפויה) של הדמות הראשית. סיפור הרומנטיקה נבנה בצורה אמינה ויפה, אבל כבודו במקומו מונח – הגיבורה הראשית היתה הדבר העיקרי פה. בספר יש פנטזיה ומרגישים אותה (יותר פנטזיה מריאליזם קסום), יש התעסקות בשיקויים ומכשפות, אבל מבחינת ז׳אנר הוא הרבה יותר קומדיה רומנטית מפנטזיה.

נהניתי מהצורה בה ת׳ורן מסתגלת למאה ה-21, הדברים שהלהיבו אותה מול דברים שהפחידו אותה והיה לה יותר קשה להתרגל. זה נעשה בצורה מוצלחת וגם משעשעת. משהו בספר קצת הזכיר את הסרט ״מכושפת״, שגם שם הגיבורה יוצאת מסרט לעולם האמיתי ומנסה להסתגל אליו, אבל האופי של הגיבורות שונה לחלוטין. ת׳ורן, כמו שמה, היא טיפוס קוצני, קצר רוח ולא ממש נחמד. ההפך הגמור מג׳יזל האופטימית הנצחית. אבל למרות האופי של ת׳ורן, אהבתי אותה כגיבורה. היא היתה כל כך נהדרת בעיני. והחתול שלה – שאיתו היא יכולה לדבר – יגנוב את הלב לכל חובב חתולים (ובעיקר חתולים מדברים).

מבחינת קומדיה כבר קראתי ספרים מצחיקים יותר, אני לא יכולה להגיד שפרצתי פה בצחוק. אבל בגדול הטון של הספר היה כולו מאד זורם וכיפי ופה ושם היו משפטים מעלי חיוך. אז זה די עשה את העבודה מבחינתי ושמר על הווייב הקליל.

את הספר התחלתי בשבת בצהריים, וסיימתי במוצאי שבת בלילה. מי שמכיר אותי מספיק טוב יודע שזה סימן ראשון לספר מוצלח – העובדה שהמשכתי לקרוא אותו גם אחרי ששבת הסתיימה ולא שמרתי אותו לשבת הבאה…

על הכריכה כתוב ״סיפור מקסים, מצחיק ומתוק, ממש כמו חיבוק חם לנשמה״ ואני חושבת שהמשפט הזה באמת מתאר היטב את הספר. ספר מתוק, פיל-גוד אמיתי, עם רומנטיקה עדינה ונשיקה בסוף.

טריגרים ותכנים רגישים

אין בספר סצנות מיניות. כן יש קצת דיבור על סקס (למשל ת׳ורן אומרת שהיא שמחה שהיא לא מקיימת יחסי מין בדייט ראשון) אבל לא בפירוט גרפי אלא כמשהו שקיים.

כן תקחו בחשבון שהגיבורה בת כמעט 40 וזה משתקף בכל מיני דברים כמו זה שהיא אומרת שהיא כנראה כבר לא תביא ילדים, או שכואב לה הגב אחרי איזו תנועה – וזה משהו שנערה בתיכון אולי פחות תתחבר לגיבורה בגלל זה.

הוצאת הכורסא | 296 עמ׳ | תרגום: דליה עבר הדני | יולי 2026

להשוואת מחירים ולרכישה עם קופון הנחה