הארקאנום נחשף – חלק ב [די אהבתי]

הארקאנום נחשף חלק ב ברנדון סנדרסון

הארקאנום נחשף – חלק ב׳ / ברנדון סנדרסון

על מה הספר?

הארקאנום נחשף הוא אוסף סיפורים ונובלות שכתב ברנדון סנדרסון, וכולם מתרחשים ביקום הקוסמיר. חלקם קשורים לספרים מוכרים שכבר יצאו לאור, וחלקם סיפורים בודדים על עולמות שאנחנו עוד לא מכירים.

במקור הספר יצא כספר אחד, אבל בישראל הוא פוצל מסיבות טכניות: החלק הראשון מכיל נובלה שהיה חשוב לקרוא לפני ספרי ההמשך האחרים של סנדרסון שהיו אמורים לצאת לאור. אם היו מחכים לתרגום כל הספר, זה היה גורר עיכובים בהוצאת הספרים האחרים. לכן החליטו לפצל את הספר, להוציא קודם את החלק הראשון עם הסיפור הקריטי ועוד כמה סיפורים, ובהמשך להוציא את שאר הסיפורים.

מה חשבתי עליו?

הספר מתרחש במספר עולמות של הקוסמיר, ולפני כל סיפור יש הסבר על אותה פלנטה – הסבר שנכתב כביכול על ידי חוקרת מהקוסמיר. בסוף כל סיפור יש גם אחרית דבר מאת הסופר, שנותן קצת רקע על מאחורי הקלעים של הסיפור – וזה ממש מעניין בעיני.

הספר מכיל 4 סיפורים ונובלות, ומאחר ומדובר במספר קטן יחסית – אני אפרט על כל אחד בנפרד.

נשמת הקיסר (נובלה)

הנובלה מספרת על שאי – זייפנית מומחית שמתמחה לא סתם בזיופים רגילים חסרי משמעות אלא זיופי יצירות כולל המהות שלהם (משהו שמוסבר בסיפור עצמו). היא נתפסת במהלך גניבה ונזרקת לכלא, אבל אז מציעים לה פתח יציאה: היא תוכל להשתחרר בתנאי שהיא תעשה משימה כמעט בלתי אפשרית. מתברר שהקיסר נפצע אנושות במהלך התקפה שבו נרצחה אשתו. המרפאים הצליחו לרפא את גופו, אך לא את מוחו. שאי צריכה ללמוד על הקיסר כמה שיותר על מנת לייצר לו מחדש את כל הזכרונות שלו. כל זאת על סמך היומן שהוא כתב, אלפי מסמכים, ודיבור עם אנשים שהכירו אותו – וכמובן הכל בסודי סודות, כי אף אחד מלבד כמה מקורבים לא יודעים שמוחו של הקיסר ריק לחלוטין.

הכתיבה של הסיפור, כמובן, מדהימה כרגיל כמו כל דבר שסנדרסון כותב. מדובר בסיפור מרגש עם מסרים מאד עמוקים על המהות שלנו, על מי אנחנו, ומה הופך אותנו לעצמנו. יש פה גם בניית עולם מאד ייחודית, מקורית ושונה מספרי פנטזיה גנריים אחרים. ראיתי גם מישהו שטען שזה הסיפור הטוב ביותר של סנדרסון. לצערי – למרות שהנובלה מאד מיוחדת ועמוקה, היא היתה מאד איטית בבנייה שלה והתרחשה כמעט כולה באותו מקום (החדר הסגור שבו שאי היתה כלואה במהלך התחקיר), אז היה לי קצת קשה להנות ממנו כמו שצריך. רק כשהגיע האקשן בסוף התחברתי יותר – אבל זה כנראה ממש עניין של טעם. מי שאוהב סיפורים נוגים ומהורהרים כנראה יאהב יותר ממני.

הנובלה היא נובלה בודדת שאין בעיה לקרוא בנפרד מספרים אחרים של סנדרסון.

תקוותה של אלנטריס (סיפור קצר)

אלנטריס הוא הספר הראשון של סנדרסון שקראתי. הוא היה לי איטי בחלקים מסויימים אבל למרות זאת מצאתי את עצמי קוראת אותו עד 2 לפנות בוקר עד הסוף המדהים והבלתי נשכח. אבל בזמן שראודן עשה מה שעשה בשעות האחרונות של סוף הסיפור – מה קרה במקביל באלנטריס החדשה? איפה היה אשי הסאון? ראודן מבקש מאשי לספר ולהשלים לו את החלקים החסרים.

מדובר בסיפור קצר שהרגיש לי הרבה יותר מהאורך שלו. הוא מותח, מסעיר ומרגש – במיוחד כשאנחנו יודעים גם מה הולך לקרות בקרוב. סיפור מקסים ומלא תקווה שמומלץ מאד לקרוא אחרי סיום הספר אלנטריס (ובשום פנים ואופן לא לפני!!!). הוא קצת כמו פרק בונוס לאלנטריס, רק שהוא לא מתמקד בדמויות הראשיות. גם התוספת של אחרית דבר בסוף הספר ריגשה אותי ממש.

שישי של הדמדומים (סיפור קצר / נובלה קצרה – כ50 עמ׳)

דמדומים הוא צייד שמגיע מדי פעם לאי מסתורי שקשה לשרוד בו. הוא מגלה איום קיומי על האי – ואולי על האנושות כולה.

היכולת של סנדרסון להמציא עולמות, מערכות קסם ועלילות מקוריות תמיד מדהימה אותי כל פעם מחדש, והנה הוא עשה את זה שוב בשישי של הדמדומים. בכמה עשרות עמודים של סיפור אחד הוא מצליח להכניס גם שתי דמויות מעולות, גם עלילה מותחת וגם עולם פנטזיה שאנחנו לומדים להכיר תוך כדי התרחשות האירועים. אני באמת מתחילה לחשוד שסנדרסון הוא קוסם בעצמו. הסיפור עצמו היה מרתק, אהבתי את העולם שהוא בנה, והוא גם גורם להרבה מאד מחשבות על קידמה והיכולת לעצור אותה (אם בכלל צריך), ומסרים נוספים. רק מזהירה מראש שמדובר בסיפור עם אווירה די אפלה וכבדה.

הסיפור עומד בפני עצמו ומתמקד בעולם חדש ואין צורך לקרוא לפניו ספרים אחרים.

מרקדת הקצוות (נובלה)

בגדול זה הסיפור שהכי חיכיתי לו. כולם דיברו עליו מלא ושמחו שהוא סופסוף יתורגם. הוא מתמקד בליפט – דמות משנית בגנזך אורות הסער (לפחות היא מאד משנית ב3 הספרים הראשונים, עוד לא קראתי את 4 ו5) – ילדה שנראית כבת 10 בערך, שיש לה יכולת להצמיח דברים ולהחליק על דברים. היא יתומה ולא קיבלה הדרכה מסודרת על הכוחות שלה, והיא נאלצת לגלות הרבה דברים בכוחות עצמה – כולל פרשנות אישית ולפעמים די עקומה על העולם שלנו ועל עצמה.

מדובר בנובלה מאד מרגשת שנותנת לנו להכיר הרבה יותר לעומק את ליפט והספרן שלה, ולעקוב איך היא מתפתחת במהלך אירועי הנובלה. הבעיה היא ש…. קראתי את ספרי הגנזך יחסית מזמן ובקושי זכרתי משהו מליפט. זיהיתי כמובן את הדמות של סזת׳ – אבל את אפלה לא זכרתי בכלל. גם לא זכרתי איך ליפט הצילה את הנסיך ועוד המון דברים שהוזכרו שם. הרגשתי שבמקום להתחבר לדמויות – אני עסוקה בלהיאבק בזיכרון שלי (ומדובר ב3 ספרים שכל אחד הוא 1200-1400 עמודים! לכו תזכרו משהו). בקיצור במקום להתרגש מההתפתחות של ליפט – הרגשתי שהיא דמות מאד זרה עבורי. רק באמצע הנובלה, או אפילו אחרי, כשהעניינים תפסו יותר קצב, הצלחתי באמת ״להיתפס״ לסיפור ולהתחיל להתרגש מכל מה שקורה שם. אני מרגישה שהנובלה ממש התפספסה לי כי קראתי אותה במנותק ממש מספרי הגנזך. אולי כשאני אעשה קריאה חוזרת לגנזך אני אקרא את הנובלה מחדש ואוהב אותה הרבה יותר.

היה לי גם קשה קצת להתחבר לדמות של ליפט – שמתנהגת באופן מאד ילדותי ומסרבת להתבגר. בניגוד לספרי נוער צעיר ששם הגיבור תמיד בוגר לגילו, ליפט מאד אימפולסיבית וילדותית וזה די עצבן אותי. מה שכן, מדובר בספר שרובו די קליל ואפילו מעט הומוריסטי.

״יש לך מושג כמה מידע נמצא במקום הזה?״ אמר ווינדל. ״יש כאן מאות אלפי דיווחים ורשימות. ואם לומר את זה באופן מפורש, מדובר במספר שהוא גדול מעשר, ולכן את לא יודעת לספור עד אליו.״
״אני לא מטומטמת,״ היא אמרה. ״אתה יודע שיש לי גם אצבעות רגליים.״

הסיפור מתרחש אחרי רסיסים של אור, וחובה לקרוא אותו רק אחריו ולא לפני זה – גם בגלל ספוילרים וגם כי אחרת כנראה לא תבינו חצי ממה שקורה.

שורה תחתונה

דווקא משתי הנובלות שהגעתי עם ציפיות גבוהות מהן – קצת התאכזבתי, אבל זה תלוי גם בטעם אישי וגם בעובדה שקראתי אחת מהן במנותק מהספרים. משני הסיפורים האחרים נהניתי. אני חושבת שחלק א׳ היה יותר טוב, אבל בכל מקרה מומלץ לקרוא את שניהם – גם בגלל הכתיבה והכישרון האדיר של סנדרסון, וגם כי זה כיף לקרוא סיפורים ונובלות ששופכות עוד אור על ספרים אחרים שקראנו ואהבנו. אני גם חושבת שאני פה במיעוט כי נשמע שמרקדת קצוות – שפחות התחברתי – הוא אחד הסיפורים האהובים על הקהל של סנדרסון.

טריגרים ותכנים רגישים

כמו כל הספרים של סנדרסון – בחלק מהספרים יש אלימות, לעתים ברמה גבוהה. בד״כ מדובר רק בקרבות ופציעות, אבל בשישי של הדמדומים יש הרבה מאד חזיונות של גופות שמתו במיתות שונות.


אופוס הוצאה לאור | 376 עמ׳ | תרגום: צפריר גרוסמן | ספטמבר 2025

להשוואת מחירים ולרכישה עם קופון הנחה

כתיבת תגובה