שריקה / לינווד ברקלי

אזהרה:

* אל תקראו את הספר הזה בלילה לפני השינה,
* או כשאתם לבד בבית,
* או כשאתם על רכבת.

על מה הספר?

אנני היא סופרת ילדים מצליחה ומפורסמת. אחרי שהיא עוברת כמה טראומות, היא נוסעת עם הבן שלה לעיירה מרוחקת כדי להחליף אווירה ולצבור כוחות, ואולי גם לחזור לכתוב ולאייר. אבל כשדברים מוזרים ומסוכנים מתחילים לקרות, היא חושדת שיש כאן דברים מעבר להבנתה – או שהיא פשוט מאבדת אחיזה במציאות.

עשרים שנה קודם, הארי קוק הוא שוטר בעיירה מנומנמת שלא קורה בה כלום – עד שכן. תוך חודש אחד קרו הרבה מקרים מוזרים מאד, כולל אנשים שנעלמו. כשהארי צולל לחקירה שהוא מאמין שהיא מעבר ליכולותיו כשוטר מקומי: הוא חושד שמאחורי צירופי המקרים האלו עומד משהו אפל במיוחד.

מה חשבתי עליו?

בגדול, אני לא רואה סרטי אימה. ראיתי ״דברים מוזרים״ ו״לוק אנד קי״ שמוגדרות יותר כסדרות אימה לייט לנוער, אבל לא מעבר. אין לי אומץ. הדבר שבאמת הכי הפחיד אותי אי פעם בצפייה היה הפרק Blink בסדרת ד"ר הו – פרק שכל כולו אימה פסיכולוגית משתקת ומדירת שינה, שלקח לי הרבה זמן להתאושש ממנו.

הרבה זמן רציתי חוויה דומה גם בספרים, כדי להבין איך תהיה ההרגשה. אבל חוץ מחלקים מסויימים מהספר "ההיסטוריונית", אני לא מצליחה להיזכר בשום ספר שבאמת הפחיד אותי. היו הרבה ספרי מסתורין, ספרי על-טבעי קריפיים וספרי מתח עוצרי נשימה – אבל הם לא הפחידו אותי. גם "הניצוץ" של סטיבן קינג לא טלטל אותי בכלל. התחלתי להאמין שכנראה ספרים לא מצליחים להשפיע על רמת הפחד שלי כמו סרטים וסדרות, וזה לא יקרה לעולם.

ואז הגיע לינווד ברקלי.

עם הספרים של ברקלי יש לי יחסים מורכבים. חלק אהבתי יותר (מהלך לא מוצלח, מי שמוצא ראשון), וחלק פחות, ככה שתמיד זה הימור עם הספרים שלו. כשאמרו לי שהפעם ברקלי הלך לכיוון של אימה ועל טבעי, קצת גלגלתי עיניים וציפיתי לעוד ספר מסתורין-מתח שאחרים יגדירו אימה ואני לא אזדהה עם ההגדרה.

הו, כמה טעיתי.

אני עדיין לא מבינה איך אני יושבת פה מול המחשב וכותבת סקירה, כי עם כמות הזמן שעצרתי את הנשימה בספר הזה כבר הייתי אמורה למות. הלב שלי דפק כל כך חזק לאורך קטעים ארוכים. וזה לא רק המתח הזה שיש בספרי מתח מעולים (כמו ״חמישה שורדים״), אלא ממש תחושת הפחד והאימה כשאנחנו מרגישים שעוד רגע יבוא אסון ומישהו יפגע.

איך לסכם אותו?

מותח, מצמרר, מטריד, אפל, מפחיד. ומומלץ מאד.

הספר הזה הולך להכנס לרשימת הטופ שלי ל2026, ואני חושבת שחד משמעית אפשר להכריז שזה הספר הכי חזק ומותח שלינווד כתב. ותודה, מר סופר, שבזכותך קראתי סופסוף ספר שבאמת הפחיד אותי.

טריגרים ותכנים רגישים

יש בספר גם לא מעט תיאורים גרפיים קשים – מקטיעת אצבע בפרק הראשון ועד חיתוכי גופות.

בנוסף, התמודדות עם אובדן בעל.

הוצאת מודן | 454 עמ׳ | תרגום: מיכל כהן | ספטמבר 2026

להשוואת מחירים ולרכישה עם קופון הנחה