שפת הדרקונים 2 – מלחמת הוויברנים / ס״פ ויליאמסון
זהו ספר שני בטרילוגיה – יתכנו ספוילרים לספר הראשון.
על מה הספר?
אחרי שויו גילתה בספר הקודם מה ראש הממשלה באמת זוממת, הגיע הזמן למרד. היא מקבלת משימה ללמוד שפת דרקונים חדשה שתעזור להם לנצח במלחמה – אם כי היא עדיין לא הבינה איך בדיוק זה יעזור. אבל מהר מאד המרד עובר מהמשרד לשטח עצמו, ולסכנות אמיתיות…
מה חשבתי עליו?
״קוינמנס היא שפה, ושפה היא נשק״.
בסקירה על הספר הקודם כתבתי שאמנם נהניתי מהעלילה ומהדיבור על שפות ותרגומים, אבל היה לי קשה להתחבר רגשית לספר. כאן, בספר השני, זה השתנה לגמרי. הרגשתי כל כך מחוברת רגשית שהייתי צריכה לפעמים לעשות הפסקות בקריאה כי הוא היה לי אינטנסיבי מדי. הרגשתי כאב בטן על כל פציעה או מוות של דמות, כולל דרקונים. העלילה כאן סחפה אותי הרבה יותר, אבל קחו בחשבון שהיא גם הרבה יותר קשה.
״מה הטעם בתרגום אם הוא הופך שפה אחת לאחרת, ומביא בכך למות המקור?״
גם בספר הזה, ויליאמסון ממשיכה דרך העלילה גם לחקור את נושא התרגום והשפה. זה היה מרתק בעיני ממש והעלה המון נקודות למחשבה. אני חושבת שזה ספר חובה לכל מתרגם, עורך, סופר, וכל אדם שמתעסק עם שפות ומילים.
בתחילת הספר, השפה הרשמית של הדרקונים הבריטיים – שפת האם שלהם – יוצאת מחוץ לחוק, לטובת שפת הדרקונים הבולגרית. בסוף הספר, הסופרת מספרת על כך שחלק מהאירועים לקחו השראה מאירועים היסטוריים אמיתיים, ומשפות אמיתיות שעברו השתלטות. אבל היה לי קשה שלא לעשות הקבלות למה שקורה ממש כיום בבריטניה: הלאומיות שלהם הולכת ודועכת, ואפילו הנפת הדגל הבריטי – מעשה שנחשב פטריוטי בכל העולם – הופכת בהדרגה למעשה פסול ופוגעני כלפי מיעוטים. ואם אכנס רגע לדמות הדוסית – חז״ל מציינים מספר דברים שבזכותם בני ישראל נגאלו ממצרים ואחד מהם הוא שהם לא שינו את שפתם. העובדה שלמרות שהם חיו בתוך אוכלוסיה אחרת ואף שועבדו, הם עדיין שמרו על השפה והתרבות שלהם – היא בעצם חלק ממה שבסוף שמר והציל אותם. שפה היא לא סתם דבר טכני שמשמש לתקשורת – היא כל כך הרבה מעבר לזה.
מה לא אהבתי
- את הרומנטיקה שבספר. לא את הדיאלוגים, לא את השקרים, לא את התירוצים לשקרים, אבל מעל הכל – ואני כנראה במיעוט – את מושא האהבה. וכן, אני בטוחה שאני במיעוט פה.
- הוויברנים במיתולוגיה אכן הולכים על שתיים, אבל בספר הם התנהגו מאד כמו בני אדם, כולל אפילו נימוסים ומלאכות אומנות – במיוחד לאור זה שחלק גדול מהספר הם כמעט לא עפו. זה מאד ניתק אותי מהפנטזיה והרגשתי שפגשנו פשוט שבט נוסף של בני אדם. הייתי צריכה להזכיר לעצמי כל הזמן שהם דרקונים.
- כמעט כל הדמויות שם מעשנות! למה? זה ספר לנוער ואנחנו ב2026… נכון שבתקופה שבה מתרחש הספר זה הגיוני, אבל אנחנו גם בספר פנטזיה שיש בו דרקונים – לא חייבים לאמץ כל דבר מהמציאות.
אבל בגדול אלו דברים קטנים יחסית שלא פגעו ממש בחוויה שלי מהספר.
איך לסכם אותו?
ספר המשך מעולה, ממשיך את הקו של הספר הראשון בכל מה שנוגע להתייחסות לשפה ותרגומים, אבל מבחינה רגשית הוא מתעלה עליו.
הספר מסתיים בקליף האנגר בכמה מישורים שונים. אני מחכה ממש לספר השלישי – שלצערי עומד לצאת בחו״ל רק בתחילת 2027, אבל אני בטוחה שהוצאת כתר תתרגם אותו הכי מהר שאפשר.
טריגרים ותכנים רגישים
וואו, המון. פציעות, מוות, כולל קצת תיאורים גרפיים (בעיקר של דרקונים אבל לא תמיד). הוא ספר לא קל בכלל.
מבחינת רומנטיקה – אין יותר מנשיקות וחיבוקים.
הוצאת כתר | 304 עמ׳ | תרגום: ארז אשרוב | ספטמבר 2026
