שקרים פשוטים / דיוויד באלדאצ׳י
לפני כמעט 20 שנה ניסיתי את אחד הספרים של באלדאצ׳י, ופשוט נטשתי באמצע. במשך שנים לא קראתי שום ספר שלו, ואז קיבלתי לסקירה את דקה לחצות (השני בסדרת אטלי פיין) והוא היה הרבה יותר טוב, אבל כבר קראתי ספרים טובים יותר ממנו. ועכשיו, כשיצא שקרים פשוטים, משהו בכריכה והתקציר תפס אותי חזק. אני לא יודעת למה. היתה לי הרגשה טובה לגביו וביקשתי אותו לסקירה, לתת עוד צ׳אנס לבאלדאצ׳י.
על מה הספר?
מיקי גיבסון היא אם חד הורית עם שני ילדים קטנים. חוקרת מז״פ ובלשית לשעבר, והיום מנסה לג׳נגל בין עבודה מרחוק בחברת חקירות לגידול הילדים שלה. יום אחד היא מקבלת שיחה מהעבודה לבצע משימה מסויימת – ומאותו רגע מיקי מסתבכת בחקירת רצח, פושעים מתוחכמים, ואישה מסתורית אחת.
מה חשבתי עליו?
קודם כל – וואווו!!! הפרק הראשון תפס אותי ממש ממש חזק. הוא מתחיל בשיחה בין מיקי לבוס שלה, כשהיא מנסה לשדר עסקים כרגיל בזמן שילדה אחת בוכה וילד אחר מקיא עליה. עזבו רגע את הספר כספר מתח – תכף אגיע לזה – אבל וואו, איזה תיאור מעולה של אימהות! אני חושבת שאין אמא אחת שלא תקרא את הפרק הזה ותרגיש מיידית חיבור חזק למיקי. גם לאורך כל הספר, אנחנו מלווים את מיקי שרוצה יותר מהכל להגן על המשפחה שלה, נוסעת לחקור דברים במיניוואן-אמא, ונאלצת להתמודד עם שיפוטיות כלפי הבחירות שלה בחיים לעזוב את הקריירה בשביל הילדים. זה מטורף בעיני שגבר כתב את הספר הזה, כי הכל מוצג בצורה ממש ממש אותנטית ומדהימה. בהמשך יש גם דמות שנראה שהיא די מתעבת גברים, וגם היא כתובה מצויין. הייתי יכולה לחתום שאישה כתבה את הספר הזה, אם לא השם על הכריכה.
״אני מבינה שלך אין ילדים.״
״לא מצאתי את הזמן.״
״אם תחכי לרגע או למצב המושלם, את תחכי לעד. ולא, אני לא מתחרטת שעשיתי אותם. הם הדבר הכי מדהים שעשיתי אי-פעם.״
אז אחרי ששמנו בצד את העובדה שיש פה ספר עם גיבורה בסביבות גיל 40 שהיא גם אמא – הלוואי ויהיו עוד כאלה – אז כן, הספר הזה הוא גם ספר מתח. והוא ספר מתח מצויין. העלילה מתקדמת רוב הזמן בקצב טוב, יש הרבה קטעים מותחים מאד, והעובדות מתגלות בהדרגה. היו שם גם כמה טוויסטים מפתיעים מאד בעיני. בספר היו קצת קטעים שנמרחו או חזרו על עצמם, והסוף היה קצת קיטשי לי, אבל זה היה מינורי. כן נהניתי מהספר ואין ספק שהוא יותר טוב משני האחרים שקראתי.
טריגרים ותכנים רגישים
רצח (מעט תיאורים), פציעות ירי, זנות עם קטינות, חטיפה (בקטנה).
הוצאת מודן | 440 עמ׳ | תרגום: נעה שביט | מאי 2026
