קוד חירום: דיאנה

קוד חירום: דיאנה

תגיות:
קוד חירום: דיאנה / איתי יצחקי Ity Itzhak
אדם הוא מתכנת מבריק במיוחד, ישראלי לשעבר שחי בארה”ב ועובד בחברה גדולה. לקראת השקת מוצר פורץ דרך שמאפשר קיום פגישות ע”י הולוגרמה איכותית במיוחד, אדם ושני קולגות נוספות – ליילה וקווין – עובדים בסתר על גרסה חדשה ומשודרגת יותר, שלא מכילה רק הולוגרמה הרבה יותר משוכללת אלא גם בינה מלאכותית מתקדמת במיוחד. אך לצערם הבוס הגדול מגלה, ובאופן מפתיע יוצא למתקפה נגדם כדי להשתלט על הטכנולוגיה שיצרו. אדם, ליילה וקווין יוצאים למסע בריחה חוצה מדינות, במטרה להגן על הטכנולוגיה.
קוד חירום דיאנה הוא שילוב של ספר פרוזה, מתח ומד”ב. יש בו מרדפים ומרגלים, אבל הוא לא ספר מתח רגיל. אין בו המון אקשן, וגם אין בו ממש טוויסטים. הוא הזכיר לי לא מעט בסגנון את “הפינה השקטה” של דין קונץ – אחד מסופרי המתח הגדולים. וגם בספר הזה, כמו בהרבה מספריו של דין קונץ, לא יהיו לכם הרבה הפתעות לגבי הדמויות. מלבד שתי דמויות, שאר הדמויות הן די שחור ולבן: הרעים הם רעים, הטובים הם טובים.
אדם פוגש בדרך מגוון רחב מאד של אנשים ותרבויות – אינדיאנית שקוראת בקלפים, נזירים נוצריים, מפה אסטרולוגית סינית ועוד. יש הרבה כבוד לדתות השונות שנותנות לאדם הפשוט משמעות לחיים (אם הוא מעוניין ומתחבר). הוא מספיק לעבור בין כמה וכמה ארצות (חבל רק שלא היתה התייחסות לג’ט לג), כולל ישראל, בית ילדותו.
אני מודה שקצת היה לי קשה להתחבר לאדם בהתחלה, כי מה שהוא עשה הוא אסור – הוא השתמש במשאבים של העבודה עבור פרוייקט צדדי וסודי בלי אישור ובלי תיאום, וכל הייטקיסט יודע שזה בניגוד לחוזה. אז נכון, הבוס הרשע לקח את זה בצורה קיצונית ומוגזמת, ולא הפריע לו להרוג אנשים בדרך לטכנולוגיה, אבל הרגשתי שגם אדם לא בדיוק חף מפשע פה גם אם היתה לו כוונה טובה ותמימה.
הספר מאזן יפה בין גברים לנשים: אמנם הגיבור הוא גבר והבוסים הרעים הם גברים, אבל מעבר להם – רוב הדמויות מאוזנות יפה בין שני המינים, והנשים משחקות תפקידי מפתח בתחומים שונים לא פחות מהגברים שלצידם.
אחד הדברים שאהבתי בספר זה היחס לטכנולוגיה. בניגוד לספרי מד”ב מסויימים, הספר הזה לא מנסה להפחיד אותנו ש”טכנולוגיה זה רע”, להפך. הספר מסביר בצורה מאד ברורה שטכנולוגיה היא כלי: היא יכולה לשמש לדברים טובים ונהדרים – מהגנה על אנשים ועד הפגת בדידות – והיא יכולה להיות גם כלי נשק בידי אנשים אחרים.
הסוף של הספר היה יפה בעיני, שילוב של מציאות שהיא לא תמיד הפי-אנד, אבל גם עם סגירת קצוות יפה.
מבחינת תכנים: יש בספר קצת אקשן ומתים אבל בלי ממש פירוט גרפי, הרבה הרבה פחות מספרי מתח רגילים. מבחינת מיניות – אין מיניות מפורטת וגרפית. במקום אחד יש טקס של כת שכולל עירום (אבל זו סצנה מאד מאד קצרה), ובמקום אחר יש הזמנה לשלישיה שכוללת רק נשיקה ואז הסצנה נחתכת.
רימונים הוצאה לאור | 346 עמ’ | עריכה: הגר ינאי | עימוד ועיצוב: יעל רשף

כתיבת תגובה