פרויקט מלכה אדומה / חואן גומז-חורדו

על מה הספר?

ג’ון גוטיירז, מפקח במשטרה, נתפס כשהוא מנסה להפליל סרסור שמגיע לו לשבת בכלא. הקריירה שלו עומדת להיהרס, אבל אז מגיע גבר שמכנה את עצמו “מנטור”, ומציע לו הצעה חד פעמית שתציל אותו: הוא יצטרף אליו לפרוייקט מיוחד, ובתמורה מנטור ידאג לקריירה של ג’ון. לג’ון אין מה להפסיד. הוא פוגש את אנטוניה סקוט – אישה חכמה בצורה יוצאת דופן, שמכונה “מלכה אדומה” והיא חלק מפרוייקט סודי משותף למספר מדינות, שהמטרה שלהן היא לטפל במקרים משטרתיים יוצאי דופן שנוטים להתקע בגלל חוסר שיתוף פעולה בין גופי משטרה שונים. ג’ון ואנטוניה נקראים לזירת רצח בלתי רגילה ומנסים לגלות מי עומד מאחוריה, ובעיקר – איך למנוע את הרצח הבא.

“פרויקט מלכה אדומה” הוא ספר מתח לא קצר (400+ עמודים) שמלווה את ג’ון ואנטוניה במרדף אחרי הצדק, תוך שהם צריכים להיאבק בשוטר עם אגו מנופח, עיתונאי מזדקן ורוצח אכזרי. העלילה הולכת ומסתבכת, והקוראים עוברים בין נקודת המבט של ג’ון ואנטוניה לבין קרלה – החטופה השניה של הרוצח, שזמנה הולך ואוזל.

מה אהבתי בספר?

העלילה עצמה מותחת. הדמויות מגוונות, ונחמד לראות את הדברים מנקודות מבט שונות. סוף הספר סגור יחסית אבל כן נשארו דברים פתוחים מסויימים שיקבלו מענה – אני מניחה – בספרים הבאים (ממה שהבנתי זו טרילוגיה).

אהבתי גם את העובדה שג’ון הוא שוטר גיי, כך שאין מתח מיני בינו לבין אנטוניה – מה שבספרים אחרים גורם לעלילה להסתבך עם סצנות צפויות ומיותרות שלא מקדמות את העלילה בשום דבר. כאן הקשר ביניהם היה נקי ומקצועי וזה היה נהדר.

מה פחות אהבתי?

1. בחלק מהספר הרגשתי בעיות אמינות.
   למשל, לא השתכנעתי למה מנטור צריך את ג’ון מלכתחילה ולמה אין לו אנשים משלו, אנשים קבועים ומוכשרים שעברו סיווג בטחוני.
   גם הדמות של אנטוניה בעיני לא אמינה מספיק, למשל במקום אחד כתוב שהיא אומרת שהיא לא מפענחת היטב רגשות אנושיים, אבל במקום אחר היא משתלטת במהירות על סיטואציה מול שוטר אגואיסט ומצליחה לדעת בדיוק איזה מניפולציות רגשיות יפעלו עליו וישכנעו אותו. היא נרתעת ממגע אנושי, אבל מודה שיש לה סטוצים (משהו שבדרך כלל פחות נפוץ אצל אנשים כאלה). לא מדובר בחוסר אמינות מוחלט – התייעצתי עם אנשים עם קשיי ויסות חושי – אפשר להגיד שיש כאלה שכן יעמדו בקריטריונים, הם פשוט פחות נפוצים.
   היו המון מקרים שאנטוניה מצליחה להסיק דברים בלתי אפשריים – היא אמנם אמורה להיות האישה הכי חכמה בעולם אבל יש דברים שפשוט לא הגיוני להסיק אותם על סמך מעט הממצאים שהיא קולטת.

2. חוסר תחקיר / אמינות טכנולוגית. למשל, במקום אחד כתוב שג’ון “מעולם לא היה איש של אפל”, מה שבעצם מהווה תירוץ ספרותי לאנטוניה להסביר לג’ון – כלומר הקוראים – איך עובד העניין של הסיסמה בענן של אפל. אבל כמה עמודים אחר כך, ג’ון מפעיל את סירי בפלאפון שלו, מה שאומר שיש לו אפל. דוגמה נוספת, בעמ’ 267 מתואר איך דמות אחת מנסה לכבות את המחשב ולא מצליחה: “היישום “דואר” לא מאפשר לכבות את המחשב. בוא נראה מה קורה. יש הודעה שנשארה תקועה בתיבה. וכן. הודעה שלא הגיעה במלואה.” קודם כל, מדובר במישהי עצמאית – למה שהיא תשתמש בתוכנת דואר ולא בשירות כמו ג’ימייל? דבר שני, למה שהתוכנה תמנע מהמחשב מלהיכבות? דבר שלישי – מה זה “הודעה שלא הגיעה במלואה”?

3. את הספר היה אפשר בקלות לקצץ ל300 עמודים. יש המון טקסט מיותר, חזרתי ומרחיב יתר על המידה. אם יש לי דמות שכל מטרתה היא לגלות למשטרה רמז מסויים, למה צריך להקדיש לה עוד פרק שלם כדי שנלמד על העבר שלה? וגם, לאורך הספר חוזרת על עצמה הבדיחה שג’ון לא שמן, זה אולי משעשע בהתחלה אבל אחרי כמה פעמים זה כבר מתחיל להיות מוגזם ומתיש.

4. כשמתרגמים ספר משפה זרה, הרבה פעמים לא מספיק רק לתרגם את הספר בצורה מילולית, אלא גם להשלים פערי ידע לקוראים. יש גישות ושיטות שונות לגבי זה, עד כמה המתרגם אמור להתערב בתוכן הספר או להוסיף “הערות המתרגם”, ואני באופן אישי דוגלת מאד בשיטת ההערות. כאן לא היו שום הערות ושום הסברים, ונשארתי לתהות לבד למה התכוונו במשפט “ופתאום הכל הופך לשיר של חואקין סבינה” (עמ’ 16), מה זה סורופוטואה (גוגל לא ידע), מה זה אומר כשלמונית יש ספרה 0 דולקת על הגג (בשלב הזה כבר לא היה לי איכפת), ומה כתוב בתיקון ה24 לחוקה (של ספרד, כמובן. לא ממש ידע כללי).

אני יודעת שהחלק של “לא אהבתי” יצא ממש ארוך ומפורט, ולפי הציונים המעולים שהספר הזה קיבל (4.10 בגודרידס, 4.3 ב evrit – עברית) – כנראה שאני די במיעוט שזה הפריע לו, ולשאר האנשים זה ממש לא הפריע, ואני מניחה שרוב מוחלט של הסקירות עליו יהיו משבחות, מאנשים שבאמת נהנו ממנו.

בשורה התחתונה זה ספר עם עלילה מותחת ודמויות מעניינות, שסובל בעיני מבעיות אמינות שכנראה לא הפריעו לאחרים או שלא שמו לב אליהם.

בסוף הספר יש תודות עם הצצה קטנה למאחורי הקלעים של הספר ולדברים שהסופר התבסס עליהם וזה מאד מעניין בעיני.

במרץ 2024 יצא בישראל הספר השני בסדרה – “זאבה שחורה”.

טריגרים ותכנים רגישים

יש בספר רצח, רמז לאונס (לא מפורט ולא גרפי), יש קללות בוטות, התאבדות (בלי פירוט), חטיפה, ילד/ה קטן/ה בסכנה. יש אולי סצנה מינית קטנטנה אחת.

---

כתר ספרים | 424 עמ’ | ינואר 2023 | תרגום: עינת רוטמן

---

רכישת הספר בהנחה:

לרכישה באתר דני ספרים לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר דני ספרים.
לרכישה באתר בוקמי לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר בוקמי.