עננה [אהבתי]

עננה / ניל שוסטרמן

עננה הוא הספר השני בטרילוגיית “להב החרמש”, וההמשיך של הספר “חרמש”. אם לא קראתם את חרמש, דלגו על הסקירה הזו ולכו לקרוא.

בסוף הספר הראשון – חרמש – סיטרה הופכת לחרמשה אנסטסיה, ורואן מקבל במרמה שנת חסינות וטבעת חרמש, הופך את עצמו לחרמש לוציפר, ויוצא במסע הרג של חרמשים רעים.

בספר עננה אנחנו עוקבים לא רק אחרי סיטרה ורואן, אלא מתמקדים בשתי דמויות נוספות: גרייסון, דמות נפלאה, מורכבת ועגולה של נער שגודל על ידי העננה והופך לאחד מכלי השחמט במשחק, והעננה עצמה – שמקבלת פוקוס גדול. בעוד בספר הקודם בין הפרקים זכינו להצצות מתוך היומן של החרמשה קירי ולעתים חרמשים נוספים, כאן אנחנו מקבלים הצצות לתוך המחשבות של העננה – והן מעניינות מאד, ושופכות אור נוסף על הרקע של העולם.

הספר הקודם התמקד מאד במוות וביחס אליו, מכל מיני בחינות וצדדים. הספר הזה מתמקד הרבה יותר דווקא בחיים: היכולת שלנו לבחירה חופשית, הפילוסופיה של האנושות, הפסיכולוגיה שמניעה אותנו. אבל למרות הכבדות של הרעיונות האלו, זה לא פוגע בחוויה של הספר שממשיך לשלב מתח, אקשן, דרמה ורגש.

אהבתי מאד את הדמות של גרייסון, דמות שלא ציפינו לה, והעלילה סביבו מלאה בטוויסטים. אבל הטוויסט הגדול באמת הגיע בסוף הספר והשאיר אותי בפה פעור, ועכשיו אין לי סבלנות לחכות לספר השלישי, שאני מקווה שיצא בעברית בקרוב…

מבחינת תכנים: אין יותר מיניות מהספר הקודם, רק רמיזות, בלי פירוט. מבחינת אלימות יש כמה דברים די מגעילים. הספר מתאים בעיני לנוער בוגר ומעלה, גם בגלל האלימות וגם בגלל התכנים הבוגרים שבו.

ידיעות ספרים שאוהבים | 480 עמ’ | תרגום: יעל אכמון | ינואר 2022

נ.ב. יש שם חרמשה שקרויה על שם גולדה מאיר, וחרמש נוסף מהאיזור של ישראל שנקרא על שם בן גוריון. זה ממש מגניב 🙂