עד מפתח [אהבתי]

עד מפתח [אהבתי]

תגיות:
עד מפתח / ליעד שהם 
השופט יונתן (יוני) ברנע הוא שופט בבית משפט קהילתי – בית משפט שמטרתו לזהות פושעים בעלי פוטנציאל שיקומי, ולסייע להם להשתקם ולחזור לקהילה בעזרת ליווי וטיפול צמוד וקבוע, כתחליף לעונש מאסר. יונתן ברנע מתייחס לפרוייקט הזה ממש כאל ה”בייבי” שלו, ומשקיע את נשמתו בסיוע לנאשמים. נאשם אחד – רועי דרומי – מצליח לתפוס את תשומת לבו יותר מאחרים, וקשר בלתי נראה נוצר ביניהם. יום אחד רועי מופיע בפתח ביתו של השופט, אבוד ורדוף. ברנע מכניס אותו לביתו, בלי לדעת שמאותו רגע הוא הולך להסתבך, ובגדול.
“עד מפתח” הוא ספר מתח שמצליח לשלב כמה תתי ז’אנרים של מתח ביחד: קצת בלשות-חקירות, קצת פשע מאורגן, קצת מותחן משפטי. השילוב של הכל ביחד מצליח ליצור ספר מתח נפלא שקראתי (בלעתי!) ברצף, אחרי ארוחת החג. גם שעון השבת שכיבה לי את האור לקראת סוף הספר ב12 בלילה, לא עצר אותי מלסיים אותו…
הספר מסופר משתי נקודות מבט – אחת של יונתן ברנע והשניה של ענת נחמיאס – חוקרת משטרתית שמופיעה גם בספרים אחרים של שהם, אבל הספר הזה הוא לחלוטין בפני עצמו. שתי נקודות המבט מסופרות בגוף ראשון, כאשר ההבדל ביניהם מתבטא בעיקר בדיבור בזכר (יונתן) ונקבה (ענת).
פתרון העלילה הפתיע אותי לגמרי. היו רמזים אבל לא ראיתי אותם ולא חשדתי. הפתרון אולי טיפה מוגזם/מופרך בשביל המציאות הישראלית שלנו, אבל כנראה יש כאלה שיגידו שלא. בכלל, הספר מרגיש מאד ישראלי – מהשיחה בגינה שענת יוזמת כחלק מחקירה, דרך החוצפה של רותי שמצילה את העניינים, ועד החלום האמריקאי של בעלה של ענת. מצד שני, בניגוד להרבה ספרים ישראלים – כאן לא היו סצנות מיניות שהוכנסו בכוח. גם המעט המינימלי (והלא מפורט!) שהיה, היה קשור לעלילה ולא מאולץ. אז הנה, עובדה, אפשר לכתוב ספרים ישראליים איכותיים ומותחים גם בלי אירוטיקה.
בסוף הספר יש סצנה מרגשת במיוחד עם שיר שעברי לידר כתב במיוחד עבור הספר (!!) אבל התאכזבתי לראות שכנראה הוא לא הולחן ובוצע עדיין ונשאר רק ברמת המילים.
כנרת זמורה דביר | אוגוסט 2021 | 285 עמ’

כתיבת תגובה