ההרפתקאות הבלתי נוחות בעליל של ברונטה לב-בזלת [אהבתי מאד]

ההרפתקאות הבלתי נוחות בעליל של ברונטה לב-בזלת [אהבתי מאד]

תגיות:,
ההרפתקאות הבלתי נוחות בעליל של ברונטה לב-בזלת / ג’קלין מוריארטי
כשברונטה היתה תינוקת, ההורים שלה השאירו אותה אצל דודתה איזבל ונעלמו להרפתקאות שונות. ברונטה לא פגשה אותם מעולם. בגיל 10 ברונטה מקבלת גלויה שמודיעה לה שההורים שלה נהרגו על ידי שודדי ים. עורכי הדין של ההורים מביאים לידיעתה של ברונטה שלהורים שלה יש צוואה מיוחדת מאד: היא צריכה לעבור מסע מאד מפורט ומאד מדוייק בין כל הדודות שלה, וכדי לוודא שהיא אכן תעשה הכל לפי ההוראות – הצוואה גם מוגנת בקסם.
ברונטה יוצאת לבדה למסע מטורף, מוזר, מפחיד ומשעשע, ובדרך מצליחה לגלות את האמת על עצמה ומשפחתה.
**
אמאלההה איזה ספר!!!! סיימתי אותו עכשיו ב2 בלילה וישר התיישבתי לכתוב סקירה (אבל היא תפורסם בבוקר). הגעתי אליו בציפיות משולבות: מצד אחד היו עליו המלצות טובות פה בקבוצה ומצד שני שמעתי לפחות שני אנשים שלא אהבו אותו. ידעתי שאני חייבת לקרוא בעצמי כדי להחליט.
הספר הזה פשוט נפלא. ההרפתקאות של ברונטה מגוונות, והצליחו להחזיק אותי במתח רוב הזמן. הדמויות שמקיפות את ברונטה נהדרות. אבל חוץ מהעלילה המקורית, הספר עשוי בצורה מושלמת:
קודם כל – בספר יש המון רמזים מטרימים. למי שלא מכיר את הביטוי, הכוונה לפרט שולי שמוזכר בשלב כלשהו, למשל צבע השיער של אישה מסויימת, ואז בהמשך אנחנו מגלים שהאישה היא אמא של ילד מסויים, שכמובן בעל צבע שיער זהה. הרמז המטרים בעצם רומז לנו קצת על מה הולכים לגלות בעתיד. אני ממש ממש אוהבת ספרים עם רמזים מטרימים, כי בעיני סופר שיודע לעשות את זה בצורה טובה, עדינה ומדוייקת – הוא קוסם. ג’יי קיי רולינג וברנדון סנדרסון, למשל, יודעים לעשות את זה בצורה מופלאה. אז מתברר שגם מוריארטי יודעת לעשות את זה מצויין. ולא סתם, אלא היא מצליחה לגרום לקורא “להפיל את האסימון” בדיוק ברגע שבו היא רוצה שהוא יבין את הדברים.
דבר נוסף – בין כל ההרפתקאות המסעירות, מותחות, מוזרות, משעשעות או מפחידות שקורות לברונטה – יש פה ושם מין רגעים אנושיים אמיתיים, שממש היו לי דמעות בעיניים. הרגע הזה שברונטה כמעט מתייאשת מהכל, כשהיא בטוחה שההורים נטשו אותה בגלל שהיא משעממת, או או כשהיא מבינה שאלחנדרו לא זוכר אותה – כל הרגעים האלו כתובים בצורה כל כך מדוייקת ועדינה, והם הרגישו קסומים יותר מכל הקסמים שיש בספר.
הסוף של הספר התעלה על הכל וסגר את כל (או רוב..) הקצוות בצורה כל כך יפה, ובעמוד האחרון היו לי ממש דמעות בעיניים.
**
האמת שאם לא הייתי יודעת שהספר יצא בהוצאת “הכורסא” הייתי חושבת שהוא יצא בהוצאת עוץ. אם אתם מחובבי הספרים של עוץ, או סתם אוהבים ספרים עתירי דמיון, קסם והרפתקאות, תקראו גם את ברונטה. הספר גם עשוי ויזואלית מאד יפה, חוץ מהכריכה המושכת – גם בפנים יש מכתבים עם פונטים בכתב יד ובאופן כללי יש הרגשה של ספר מושקע.
החסרון היחיד של הספר זה שבעיני היה אפשר לקצץ קצת מההרפתקאות וחלק מהדודות, כי היה שלב באמצע הספר שהרגשתי שזה טיפה נמתח. בספר יש כמעט 400 עמודים, ופרק חדש מתחיל באותו עמוד של הפרק הקודם כך שאפילו אין חצאי עמודים ריקים, בקיצור – ספר מאד ארוך (יחסית) בשביל נוער.
הספר חף מענייני בנים-בנות ומין. מבחינת אלימות ודברים מפחידים אין שם שום דבר יותר מפחיד מספרים כמו “נסיכה קטנה”, או “הארי פוטר 1”. יש שודדי ים, יש הורים שנעלמים, ויש סוף מאד מותח, אבל לא משהו שילדים בגילאי יסודי לא רגילים אליו מספרים אחרים.
הספר מתאים בעיני פלוס מינוס מגיל 10 ומעלה, אבל כמו שכתבתי – אין בעיה של תכנים, כך שאם הילד שלכם מסוגל לקרוא ספרים ארוכים בלי ניקוד, אפשר גם קודם.
ותקראו גם אתם. הספר הזה כל כך קסום, אל תשאירו אותו רק לילדים.
**
383 עמ’ | הכורסא הוצאה לאור ו- מודן הוצאה לאור | מרץ 2020 | תרגום: ניצן לפידות

כתיבת תגובה