מקרה נורא בהחלט / אדם קיי

לא קראתי את הספרים הקודמים של אדם קיי, שקיבלו המון ביקורות מעולות, רק ישבתי בצד וקינאתי בכל מי שמסוגל לקרוא אותם. אבל עברתי חמש לידות והדבר האחרון שאני צריכה זה לעורר טראומות ישנות עם סיפורי אימה מבתי חולים, אז לא התקרבתי לספרים האלו. כשהוצאת הכורסא פרסמה שהיא מוציאה ספר נוסף של אדם קיי והפעם מותחן הומוריסטי – היה לי ברור שהוא יהיה על הכוונת שלי.

על מה הספר?

איתן הוא רופא (ראומטולוג) מנוסה שעובד בבית חולים, אבל בעקבות אירועים שונים הוא מושעה למספר חודשים. כשהוא חוזר, הוא נמצא על תנאי ותחת פיקוח. מי שמפקח עליו הוא מנהל בית החולים, אדם שאיתן שונא בכל ליבו. ואז המנהל מת מהתקף לב. איתן מתחיל לחשוד שלא מדובר במוות רגיל, אבל כמעט אף אחד לא מאמין לו, ומייחסים לו פרנויה ודמיונות על בסיס העבר שלו. כשמתרחש מוות מוזר נוסף, איתן שקוע כבר עמוק בתוך החקירה – אולי עמוק מדי…

מה חשבתי עליו?

אני חושבת שאני יכולה להגיד על הספר הזה – ״הוא סבבה והכל, אבל…״. ואני אפרט:

תעלומת המתח ממש סבבה, אבל… כן הצלחתי לנחש את הרוצח/ת בשלב מאד מוקדם, וזה גם קיבל חיזוק בשניים-שלושה רמזים די גדולים. עדיין הייתי במתח כי בשלב מסויים אדם קיי הצליח לבלבל אותי ולהוריד את החשדות אבל בסוף כן התברר שצדקתי.

הדמויות מאד מגוונות, אבל… לא הרגשתי שהן אמינות במוטיבציה שלהן, במיוחד מרגרט. היה עוד משהו שלא עבד לי אבל בדיעבד כנראה שהיה לזה הסבר אז לא אפרט כי זה ספוילרים.

הספר אכן משעשע (אולי לא קורע מצחוק כמו שמובטח בכריכה אבל בהחלט קליל והומוריסטי), אבל… חלק גדול מההומור זה הומור וולגרי ונמוך עם המון מילות ז׳. פחות מתחברת.

התרגום רוב הזמן היה סבבה (תומר בן-אהרון הוא מתרגם שאני מאד מעריכה), אבל… היו כמה נקודות שהתרגום של סלנגים מסויימים היה מאד מילולי בעיני, והיו גם הרבה התייחסויות לכל מיני מפורסמים (כנראה בבריטניה) שלא הכרתי ולא תמיד הבנתי את ההקשר וההשוואות ואולי היה צריך פה איזה כוכבית לקוראים הישראליים.

הגיבור, איתן, די דומה לאדם קיי: הוא יהודי, רופא והומוסקסואל. אבל אני מאד מקווה שהוא לא דומה לו בשאר הפרמטרים. אני מודה שהיה לי מאד קשה להתחבר לגיבור. בספרי מתח הרבה פעמים הגיבורים עושים שטויות של גבורה – כמו ללכת לרדוף אחרי חשוד מסוכן בעצמם במקום לערב את המשטרה. אבל איתן הוא כדור של הרס עצמי, כמו שהוא מעיד על עצמו. אני יודעת שיש כאלו שמאד אוהבים גיבורים ״שבורים״ אבל היה לי מאד קשה עם זה. היתה סצנה אחת שהיה לי קשה במיוחד: מטופלת מבוגרת מחכה שאיתן יתייחס אליה, ובזמן הזה הוא אומר לה לחכות רגע, כי בדיוק מישהו הגיע עם מידע חדש לגבי החקירה. אז במקום שהוא יסיים את התור איתה ויתייחס למידע בין התורים – הוא פשוט משאיר אותה לחכות על המיטה בינתיים, גם כשהיא שואלת שוב ושוב מה קורה. אני לא יודעת אם זה היה ניסיון להראות סיטואציה משעשעת או כמה איתן עושה לעצמו נזק, אבל אני בעצמי עברתי לפני כמה שנים סיטואציה דומה שהיתה לי מאד משפילה וטראומטית. זה רק גרם לי לשנוא את איתן יותר.

מעבר לתעלומת המתח, יש בספר גם הרבה ביקורת על מערכת הבריאות בבריטניה, ואני חושבת שכל ישראלי שיקרא את הספר יקבל פתאום פרופורציה על מה שקורה כאן אצלנו…

ומילה על הכריכה – לא רואים את זה בתמונה, אבל בהדפסה אמיתית יש על הכריכה השבחה חמודה של סמיילים וזה מגניב ממש.

איך לסכם אותו?

תעלומת מתח קומית שהיא שילוב של מותחן בלשי ומותחן פסיכולוגי. בגדול אפשר להגיד שדי נהניתי אבל הייתי יכולה להנות יותר אם הוא היה פחות וולגרי וגיבור יותר אהיב.

טריגרים ותכנים רגישים

מוות / רצח, אובדן אחות, התייחסות למחלות נפש והרבה התעסקות בזה.

יש כמה סצנות מיניות ובאופן כללי המון גסויות – התייחסויות לאיברי מין, קללות, דיבור וולגרי ועוד.

הוצאת הכורסא | 312 עמ׳ | תרגום: תומר בן-אהרון | ספטמבר 2026

להשוואת מחירים ולרכישה עם קופון הנחה