מומו [אהבתי]

מומו / מיכאל אנדה

גם אני, כמו רבים מכם אני מניחה, גדלתי על הספר הקסום של מיכאל אנדה שכתב גם את “הסיפור שאינו נגמר”. כעת כשהילדים שלי הגיעו סופסוף לגיל, הבאתי גם להם את הספר מהספריה.

הספר מספר על מומו, ילדה יתומה שמגיעה להתגורר באמפיתיאטרון הישן בעיירה קטנה ועניה במקום כלשהו בעולם. אנשי העיירה מתחברים אליה במהירות ועוזרים לה בכל צרכיה וכך נוצר קשר מופלא ביניהם.
אבל ככה רק מתחיל הסיפור.
מומו מגלה שפועלת בעולם כנופיה של גונבי זמן, שמשכנעים אנשים לחסוך וזמן וכך גונבים את הזמן החסוך. כשחבריה של מומו כבר לא מוצאים זמן בשבילה, היא יוצאת למשימה להציל אותם ואת שאר העולם ולהחזיר להם את הזמן הגנוב.

הספר מומו סובב סביב משמעות החיים בחברה המודרנית בה קצב החיים מסחרר ואנחנו עסוקים במרדף אחרי הזמן ומתמקדים רק במה שמביא תועלת אך לא מה שמביא לנו הנאה.
הספר מעורר מחשבה, אך הוא עושה זאת בצורת סיפור קסום ומרגש שמיועד לילדים אך ירגש ויגע גם (ואולי אפילו יותר) במבוגרים.
הספר עם ניקוד ומתאים פחות או יותר מגיל 9 ומעלה.