לו הייתי דרור

לו הייתי דרור

תגיות:
לו הייתי דרור / אלמוג בן נתן Almog Ben Natan
פלישת חייזרים לכדור הארץ משנה את כל המציאות, אבל בניגוד למקובל בהרבה ספרי מד”ב – החייזרים דווקא באים בדרכי שלום ומקדמים את הטכנולוגיה על פני כדור הארץ. למרות זאת (וכמובן בלי ספוילרים), נעמי – סטודנטית בת 24 – מוצאת את עצמה הרחק מחיי הנוחות של הבית, והיא שורדת ביערות בניסיון להסתתר מפני השלטון החדש. במהלך הבריחה שלה היא מתעדת את כל מה שעובר עליה במחברת.
הספר הוא מעין דיסטופיית-מד”ב קצת אחרת מהרגיל. רוב ההתמקדות היא בנעמי עצמי, בהישרדות שלה ובנפש שלה. יש הרבה מחשבות על נושאים עמוקים כמו האם עדיף לחיות ב”כלא” בחיי נוחות או שתמיד עדיף החופש גם במחיר של חיים עלובים? או למשל על חשיבות התיעוד של החיים שלנו והמשמעות שיש לספרים.
הספר כתוב בשפה גבוהה ומאד מאד יפה, לפעמים זה היה קצת כמו לקרוא שיר. למרות שבדרך כלל אני לא מתחברת לספרים שכתובים בשפה גבוהה מדי – אני מעדיפה שפה זורמת וקלילה – כאן איכשהו זה ממש הכניס לאווירה והתאים לספר. אני מודה שבאיזשהו שלב זה היה לי קצת מתיש, במיוחד בדיאלוגים בחלק האחרון של הספר, אבל זה כנראה משהו שרק אני הרגשתי.
הקורא לא מקבל את כל המידע בבת אחת אלא בצורה הדרגתית, וזה כתוב ממש טוב. מדי פעם חוזרים אחורה לנקודות זמן מסויימים ומשלימים את המידע החסר והפערים והכל מחובר בצורה מצויינת בלי להשאיר את הקורא אבוד ומבולבל.
יש הרבה התייחסות ממש טובה להבדלים בין-גזעיים של החייזרים, ותיאור של תרבויות חייזריות שלמות, חלקם מאד מקוריים וממש מגניבים. כן הפריע לי קצת שבמקומות מסויימים שציפיתי שיהיה פער – כמו חוסר הבנה של ביטויים או מטאפורות – לא היה כמעט פער והחייזרים שלטו בצורה מושלמת-מדי בהלכות כדור הארץ. אפשר למצוא לזה צידוק בספר כי ברור שהחייזרים למדו אותנו בצורה מעמיקה מאד, ועדיין הייתי מצפה לקצת קצרים בתקשורת.
הסוף של הספר השאיר אותי ממש מופתעת. לא ציפיתי בכלל שלשם זה ילך. זה אפילו נתן לי קצת וייבים של 1984 (אל דאגה, הוא לא קשה או מזעזע כמוהו! אבל לא רוצה לפרט כי ספוילרים). הרגשתי שהסופר בחר – כנראה בצדק – לכתוב סוף אמין על פני הפי-אנדינג ילדותי, אבל זה ממש צבט לי בלב 🙁
ומילה על שם הספר והכריכה: בכל פעם ששמעתי את שם הספר הייתי בטוחה שזה ספר דרמה-פרוזה פילוסופי מהסוג שלא אתקרב אליו בחיים. רק אחרי ש רעות אסתר פנקוס סיפרה לי עליו הבנתי שמדובר בכלל בספר מד”ב – מה שלצערי לא משתקף משם הספר או הכריכה, וחבל כי לדעתי זה איבוד של קהל פוטנציאלי מאד גדול.
בשורה התחתונה, מדובר בדיסטופיית-מד”ב שכתובה מהמם, ומתמקדת בחיים ובמשמעות שלהם בעולם דיסטופי מקורי, וגורמת לנו לחשוב קצת יותר על מה נשאיר אחרינו בעולם הזה.
מבחינת תכנים וטריגרים: יש ממש ממש טיפטיפה מין לא ממש מפורט (סצנה אחת בערך), יש סצנה של פגיעה מירי, יש חלקים קצת מפחידים של השתלטות חייזרים (לא רוצה לספיילר מעבר לזה).
הוצאת אוריון | 2021 | 244 עמ’

כתיבת תגובה