כליא ברק [ככה ככה]

כליא ברק / דריה שועלי
מזי מוריס היא חוקרת משטרה לשעבר, וחוקרת פרטית בהווה. דודי פרץ, חבר ילדות מן העבר, פונה אליה בבקשה אישית: לחקור את היעלמותה של אשתו, אבל בלי לערב את המשטרה. הבעיה היא שאשתו שייכת לאחת מהמשפחות החזקות בארץ, משפחה שיש לה יד ורגל בכל מקום, ומסוגלת ללכת רחוק כדי להגן על עצמה…
“כליא ברק” (שבחירת השם מתבררת בסוף הספר) הוא ספר הביכורים של דריה שועלי, שהספיקה כבר לא מעט בחיים – להקים סטארטאפ, לכתוב סדרת טלוויזיה, להתנדב בארגונים שונים ועוד. מזי היא גיבורה מאד לא שגרתית, ושני השותפים הנוספים שלה במשרד החקירות מוסיפים הרבה צבע לעלילה (במיוחד תילי).
כמו בהרבה ספרי בלשות אחרים, גם כאן יש לגיבורה הבלשית רקע לא פתור, שאני מניחה שאם יהיו ספרים נוספים בסדרה – יתמקדו גם ברקע שלה ובתעלומה שמלווה אותו. בספר הזה ספציפית זה היה ממש רקע בלבד ולא מעבר לזה.
התעלומה עצמה מעניינת והולכת לכיוונים טובים עם טוויסטים לא צפויים. סוף הספר היה מפתיע מצד אחד, אבל גם הרגשתי שהיו כמה דברים שלא ממש נפתרו או הוסברו מצד שני וזה היה טיפה מאכזב.
היו בספר שני דברים שלא לגמרי הבנתי איך הם קשורים או נצרכים לעלילה:
הראשון – הספר מתרחש בתקופה של ירי טילים למרכז (כנראה צוק איתן לפי התאריכים, או תקופה דמיונית מקבילה), זה מלווה את הספר לא מעט כשאנשים צריכים להכנס למקלטים אבל לא באמת מקדם את העלילה אז לא לגמרי הבנתי למה זה נכנס לספר. זה לא באמת הפריע, סתם תהיתי כל הזמן מתי זה יתרגום לעלילה וישתלב איכשהו – אבל זה פשוט לא.
השני – הגיבורה סובלת מרצון כפייתי למין. היא מקיימת יחסים עם בערך כל מה שזז, כולל גברים זרים ברחוב וכשאין ברירה היא גם מספקת את עצמה בבית. זה מלווה את כ-ל הספר, והתרומה היחידה לעלילה זה שזה קשור לסיבה שהיא הועפה מהמשטרה (וגם זה מפורט רק בסוף הספר, בערך). זה ממש הרגיש לי טרחני ומעייף, כמו שיפרטו בכל פרק מה בדיוק הגיבור אוכל, כמה ומתי, או מתי הוא הולך לשירותים ומתקלח. אבל לא רק זה: הגיבורה גם מקיימת יחסים עם גברים נשואים (והיא מודעת לזה) ואין טיפה אחת של ביקורת על זה. אני לא אוהבת שספרים מציגים נושאים פסולים כמשהו לגיטימי וזה גם מפריע לי להתחבר לדמות. לבגוד או לסייע לבגידה זה פשוט לא לגיטימי. זה לא.
עוד משהו שלא אהבתי זה שכמעט כל הדמויות מדברות אותו דבר, בלי הרבה הבדלי סגנון. למשל משפטים שמנוסחים בצורה הפוכה כמו:
‘יפה מאד היא היתה’
‘זו תמונה יפהפייה, אבל’
‘תפתח את החלונות אבל’
‘לא יכולתי להיפרד ממנו אפילו’

אלו ארבעה משפטים שנאמרו על ידי ארבע דמויות שונות…
בגדול, סך הכל מדובר בספר מתח מעניין. לא הכי מדהים שקראתי, אבל גם לא גרוע, וסך הכל מרשים מאד לספר ביכורים. אם אני הייתי העורכת, הייתי משנה את הנקודות האלו שהפריעו לי ואני חושבת שהספר היה יכול להיות הרבה יותר טוב.
תכנים וטריגרים: המון מין. התייחסות לסחר בנשים, אונס, תקיפה מינית, רצח, העלמות של הורה, איומים. בגדול בלי יותר מדי פירוט.
כנרת זמורה דביר | 320 עמ’ | מרץ 2022 | עריכה: נועה מנהיים

כתיבת תגובה