חולית [ככה ככה]

חולית [ככה ככה]

תגיות:
 
חולית / פרנק הרברט
בעולם עתידני רחוק מאד (מאד!), בו בני האדם כבר התיישבו בכוכבי לכת רחוקים, פול והוריו עוברים לכוכב אראקיס בו אביו של פול – לטו אַטרֵיאִידֶס – יהיה דוכס שולט תחת הקיסר, במקבל לבית הארקונן. כוכב אראקיס הוא הכוכב היחיד בו ניתן לכרות חומר פלאי (“הסם”) שמאפשר את המסע בחלל בין הכוכבים, והוא נדיר ויקר ביותר. אבל הכוכב הזה גם קשה מאד ליישוב: הוא מדברי, והמשאב הנדיר ביותר בו הוא מים. באיזור העירוני נמצאים אנשי הקיסר והדוכסות, ובאיזור המדברי חיים הדררים – שבטים נוודים ועניים. פול בן ה15 מוצא את עצמו כשחקן מפתח במלחמות הפוליטיקה והבתים באראקיס, ולמרות גילו הצעיר נאלץ להתמודד עם דברים הרבה מעבר לגילו.
פרנק הרברט יצר עולם מורכב ומפותח סביב הרעיון של הסם והכוכב החולי: השפה של הדררים, התרבות, המנהגים, תולעי הענק המרתקות ועוד. לא פלא שהספר נחשב ממש קלאסיקה במחוז המדע הבדיוני. הספר גם ארוך מאד – כ600 עמודים (644 ליתר דיוק אבל 50 העמודים האחרונים הם נספחים ומילון).
הרבה מהתרבות בעולם של חולית – הדת, המנהגים, השפה – נשענים על התרבות המזרח-תיכונית: ערבית ואפילו עברית. בחלק מהמושגים זה היה נחמד (כמו “קפיצת הדרך” – “Kwisatz Haderach”), אבל במקרים מסויימים פחות, למשל כשבצד של ה”טובים” יש קבוצות לוחמים-מתאבדים שנקראים “פדאיון” – מילה שמעוררת רתיעה וקונוטציה שלילית חזקה מאד אצל הישראלים.
עם זאת, הרברט לא נכנס כמעט בכלל לפרטים הטכנים והמדעיים של העולם. הרבה דברים מתוארים כמובנים מאליהם, ללא פירוט מדעי טכני. אני מניחה שיש חובבי מד”ב שזה יאכזב אותם, אבל דווקא ישמח את אלו שפחות מתחברים לפירוטים מדעיים. גם מוזכרים מושגים כמו “כסאות ציפה” או “טפחנים”, שאת חלקם אפשר לנחש לפי ההקשר, אבל מה שלא – צריך לגשת למילון בסוף הספר כדי לקבל הסבר נוסף, וזה קצת מפריע לרצף בקריאה בעיני.
העלילה מותחת, ויש רגעי שיא. בספר יש קצת קרבות (בעיקר דו-קרב עם סכין או חרב) אבל יחסית לספרים בז’אנר – לא כל כך הרבה אלימות או פירוט גרפי, מה שדי שימח אותי.
הספר לא מחולק לפרקים באופן קלאסי – אין לפרקים שמות, מספרים או אפילו התחלה בעמוד חדש. הפרקים רצופים אחד אחרי השני, כשבין פרק לפרק מופיע ציטוט מספרים שונים שכתבה הנסיכה אירולן (שתפקידה יתברר בהמשך הספר).
הספר זכה עכשיו לכריכה חדשה ויפהפיה של פוסטר הסרט, אבל מלבד הכריכה הספר לא עבר שום שינוי: אותו תרגום, אותו פונט קטן וצפוף, כמעט ללא שוליים. בעיני זה החסרון העיקרי של הספר. התרגום מיושן מאד, עם שפה גבוהה באופן מוגזם: כמה כאן מכירים את המילה “תמנוע”, בלי לבדוק בגוגל? איך אפשר להיות במתח בדו קרב סכינים מלוכלך, כשהיריבים מדברים כמו במחזה תיאטרלי של שייקספיר? וכמה מהר יכולה לזרום הקריאה כשהמשפטים הם “מוחה עדיין היה כגלגל בסועה מן המגע”? (עמ’ 535) וכל זה בפונט פצפון…
אז עם עובד היקרים – אני פונה אל הלב שלכם – עבור הדור הבא, בבקשה תשקלו לתרגם מחדש את הספר החשוב הזה ולהדפיס אותו מחדש בפורמט נעים יותר.
מקווה לראות את הסרט בקרוב. אומרים שהסרט החדש מאד נאמן לספר – למרות שקחו בחשבון שהוא רק על חלק ממנו, והסרט השני יצא רק בהמשך.
עם עובד | 644 עמ’ | תרגום: עמנואל לוטם

כתיבת תגובה