וגה ג’יין וסודות הכישוף (דוקרב) [אהבתי]

וגה ג’יין וסודות הכישוף (דוקרב) [אהבתי]

תגיות:, ,

וגה ג’יין וסודות הכישוף [דוקרב] / דיוויד באלדאצ’י
וגה ג’יין בת ה14 היא ווגית (ווגמורטית) וחיה בכפר שלה – וורמווד. הכפר מוקף ביער עבות בשם “הקוואג”, שמלא ביצורים מסוכנים. ידוע שכל מי שנכנס ליער לא יצא משם בחיים, ומעבר ליער אין כלום. כל העולם כולו הוא רק וורמווד והקוואג’ שסביבו. לילה אחד וגה מגלה שאחד מהאנשים הקרובים לה מתגנב לעבר הקוואג’, והמועצה רודפת אחריו. היא לא מבינה למה שהוא יעשה דבר מסוכן כזה, ולמה שהמועצה תרדוף אחריו בגלל זה – הרי בכל מקרה הוא ימות שם, למה איכפת להם? אבל לאט לאט וגה מבינה שיש לא מעט סודות ופוליטיקה שהמועצה מסתירה מתושבי הכפר, ואולי הקוואג’ לא באמת מה שסיפרו להם. ואולי אפילו… אולי אפילו יש משהו מעבר לקוואג?
וגה ג’יין וסודות הכישוף הוא הספר הראשון בסדרת פנטזיה לנוער שכתב דיוויד באלדאצ’י – כן כן, אותו סופר שאתם מכירים מספרי המתח למבוגרים. מתברר שהוא יודע לכתוב פנטזיה לנוער לא רע בכלל, אולי אפילו יותר טוב מספרי המתח! הספר יצא במקור בשם “דוקרב” עם כריכה שונה, ועכשיו ב2022 יצא מחדש עם שם וכריכה חדשים (התוכן זהה), וגם הספר השני – “וגה ג’יין ומבוך המפלצות” שאני מתכננת לקרוא בקרוב.
העלילה היתה מצויינת, הדמויות היו מעולות. הספר היה ממש מותח וקולח ומרתק. קצת קשה לפרט כי באמת מדובר בספר של יותר מ450 עמ’, וקורה בו המון! בנוסף, רוב הדמויות שם לא היו טוב מוחלט או רע מוחלט אלא מורכבות, וזה היה מרענן ובוגר.
בניגוד לספרי נוער בסגנון פרסי ג’קסון שבהם הגיבור עובר מהעולם שלנו לעולם חדש, ומסבירים לו בהדרגה מי זה מי ומה זה מה (או שלא מסבירים והוא נאלץ לגלות לבד… אבל זה עדיין בהדרגה), כאן הסגנון היה דומה יותר לספרי פנטזיה של מבוגרים שגורמים לנו לצלול ישירות לעולם חדש ולא מוכר. בניית העולם היתה די סבבה. מדי פעם הוכנסו מושגים חדשים כמו “האור” (=היום), “האירוע”, או שמות של יצורים, אבל היה אפשר להבין מההקשר בדרך כלל או שהגיע הסבר יותר מפורט בהמשך. כן היה לי קצת חסר מה הם בעצם ווגים, מלבד זה שהם כנראה נראים בערך כמו בני אדם וחיים כמו בני אדם אבל לא היה שום הבדל ממש ברור בינם לבני אדם רגילים, אולי מלבד מעט כוחות כישוף שיש למעטים מאד מהם.
לאיזה גיל הספר מתאים? האמת שזו שאלה קצת מורכבת. מבחינת מיניות יש רק נשיקה, בקושי. מבחינת אלימות – בגדול דומה להארי פוטר 4 ומעלה, ודומה לפרסי ג’קסון. יש אלימות, יש לחימה במפלצות או אנשים, לפעמים יש גם תיאורים מדממים, אבל לא משהו ממש גרפי ובוטה ונוראי. יש פעמיים התייחסות לראש כרות של מישהו שדנו אותו למוות, וסצנה אחת שמזכירה מאד את סצנת נגיני-בתחולדה בהארי פוטר 7, אבל אלה קטעים קטנים בתוך ספר שלם. מעבר לזה, וגה צריכה להתמודד עם החיים ללא הורים, כי ההורים שלה מאושפזים במצב של צמח (קצת דומה לסצנת הקדוש מנגו עם ההורים של נוויל בהארי פוטר 5).
בקיצור – ילד שקרא את הארי פוטר 4-7 או פרסי ג’קסון, יוכל להתמודד עם התכנים בספר הזה, כך שגיל 12 ומעלה מתאים בעיני בלי חשש, ויכול להיות שגם גיל 10+, מאד תלוי בילד ובמה שהוא קרא. מצד שני – העולם כן קצת מורכב, בעיקר בהתחלה, לא נכנסים אליו כל כך בהדרגה, ויכול להיות שלילדים מסויימים זה יהיה קצת מורכב או לא ברור, ובאופן כללי יש משהו בספר הזה עם אווירה קצת כבדה ובוגרת ולא קלילה כמו ריירדן, כאילו הוא מנסה לפנות לקהל קצת יותר בוגר (למשל גיבורת הספר בת 14-15). אז מאד תלוי בילד. כמובן, עוד לא קראתי את הספרים הבאים אז אני לא מתחייבת לגבי התכנים שלהם.
מודן הוצאה לאור | תרגום: נעה שביט | הוצאה ישנה ינואר 2015, חדשה יולי 2022 | 463 עמ’

כתיבת תגובה