הרוסי [אהבתי]

הרוסי [אהבתי]

תגיות:
הרוסי / בן קואס
רוב טקומה הוא איש צבא לשעבר עם ניסיון כמרגל, אבל כיום עובד בחברה פרטית שנותנת שירותים לממשלות שונות וגם לחברות פרטיות. בעקבות התנקשות כפולה בבכירים בארצות הברית שמאחוריה עומדת כנראה המאפיה הרוסית, הממשלה מגייסת אותו וסוכן נוסף למשימה סודית ביותר – למצוא את האחראיים ולחסל אותם. אבל רוב טקומה מתחיל ברגל שמאל, כשהוא בא לפגוש את הסוכן הנוסף שציוותו לו והוא מגלה שהוא כבר מת – מה שאומר שיש מדליף ובוגד מבין שורותיהם…
“הרוסי” הוא לא ספר מתח-בלשות. ידוע לנו מההתחלה מי הרעים ומי הטובים, אין טוויסטים מפתיעים בנושא (זה קצת איכזב אותי אבל זה מה שקורה כשאני רגילה יותר מדי לספרות בלשית). זה ספר ריגול-אקשן שמתמקד יותר בקרבות ירי, מכות, מרדפים, פריצות ממוחשבות, והסתננות למקום האויב.
יש ספרי ריגול שיש להם נטיה להיות מעט כבדים – עודף תיאורים או דיאלוגים ופחות מדי מתח ואקשן, אבל הספר הזה היה לגמרי זורם והקריאה שלו ממש “טסה” לי.
“מה התוכנית?” שאל קליבריסי.
“להוציא ממנו מידע במכות ואז להרוג אותו,” אמר טקומה. “בסדר הזה.”
“למה?”
“כי אם הורגים אותם קודם, הם נהיים שקטים מאוד,” אמר טקומה.
רוב טקומה הוא גיבור האקשן האידיאלי: הוא טוב בהכל – גם מכות, גם ירי, גם שכל, והוא גם חתיך. הקרבות השונים בספר לא ארוכים מדי ולא מייגעים, והם גם מגוונים. בקיצור, ספר אידיאלי לחובבי ספרות-אקשן, או למי שמחפש ספר טיסה מותח.
אני כן חושבת שהיו בספר דברים לא ממש אמינים כמו פריצה סייברית בקלי-קלות לכל מיני מקומות או העובדה שהגיבור תמיד מוצלח בהכל ותמיד מנצח. אבל זה הז’אנר אז אין לי מה להתלונן.
מה שכן הפריע לי זה שכ-ל הנשים בספר – ולא משנה אם הן סוכנות CIA או הנשים של אנשי מאפיה – תמיד יפהפיות. כאילו, באמת? למה?
לפי התודות בסוף הספר, מדובר בספר ראשון מתוך סדרת מתח חדשה שהסופר כותב, וגם מופיעה בו הופעת אורח של דמות שהיא כנראה הדמות הראשית בסדרת מתח אחרת שהסופר כתב אך (עוד) לא תורגמה לעברית.
מבחינת תכנים רגישים וכו’: יש אלימות, והרבה. מכל הסוגים.
תכלת הוצאה לאור | 344 עמ’ | דצמבר 2021 | תרגום: דנה טל

כתיבת תגובה