הרואה / יובל אטיאס

על מה הספר?

כשתרז היתה בת 8, אביה עזב אותה ואת אמה, והן עברו לארה”ב. תשע שנים אחרי זה, תרז מקבלת שיחת טלפון מעורך דין שמבשר לה שאביה מת והיא צריכה להגיע לארץ לחתימה על הצוואה. כשתרז מגיעה, היא מתחילה לגלות את האמת על אביה, על אמה, ובעיקר על עצמה…

מה חשבתי עליו?

“הרואה” הוא ספר פנטזיה לנוער בוגר, ספר ביכורים ישראלי עם ניחוח של חו”ל. תרז חיה תשע שנים בארה”ב, והעלילה נעה בין הזכרונות שלה מארה”ב, למקומות בישראל כמו באר שבע או צפת. בניגוד לספרים ישראליים שדוחפים בכוח סכסוכים, פוליטיקה, מין, סמים וקללות – כאן לא היה שום דבר מזה. יש בספר דמויות ממדינות ערביות בלי שום אזכור לסכסוך. הישראליות היתה במינון טוב, מספיק קריצות לקורא אבל לא יותר מדי.

אין לי מושג על מה הם מדברים, אבל האיש הזה לא יכול לקרוא לי בשמות כאילו אני לא נמצאת שם מולו. אין להם שום נימוסים בסיסיים פה בישראל?

העלילה 

העלילה היתה ממש מעניינת וסחפה אותי מאד. הספר תפס תפניות רבות – מבניית העולם דרך הגילויים של תרז ועד לתעלומה שצצה לקראת סוף הספר. ממש הרגשתי שאני לא נחה לרגע. לקראת הסוף כל הזמן הייתי במתח והזכרתי לעצמי שזה “רק” ספר ובטוח הוא יסתיים טוב, ואז… קליף האנגר מטורף. איך מחכים עם דבר כזה עד הספר הבא?

הכתיבה

הכתיבה של הספר מעולה, וממש לא הרגשתי שזה ספר ביכורים. בהרבה ספרי ביכורים של צעירים ישראלים יש משפטים ארוכים ומסורבלים, או עודף סימני קריאה. פה המשפטים פשוט זרמו והרגישו ממש מדוייקים ונכונים. הכתיבה היתה חלקה וזורמת כאילו יש ליובל נסיון של שנים בכתיבת ספרים.

הדמויות

הדמויות היו נהדרות. גם דמויות שלא התחברתי אליהן באופן אישי, היו כתובות מצויין – והעובדה שלא התחברתי אליהן רק העידה כמה הן היו כתובות טוב, עגולות, עם אופי. הדמות של תרז היתה ממש טובה בעיני, הרגשתי שהיא אמינה והתחברתי מאד לרגשות ולבחירות שלה. וגם בעיקר לתסכול שלה. בנוסף, בהרבה ספרי פנטזיה, הגיבורים הם רווקים או צעירים, כך שילדים לא ממש מעורבים בסיפור. ב”הרואה” – שתיים מהדמויות המשניות הם זוג נשוי עם תינוקת (שצריך במקביל לכל האקשן לטפל בה ולמצוא לה בייביסיטר) וכאמא אהבתי את זה מאד – זה פשוט מקסים ומרענן, ואין אחד שיקרא את הספר ולא יתאהב בתומר המתוקה.

העולם

העולם היה מרתק, בנוי טוב, והוצג בקצב מאד ‘נכון’. תרז מתוודעת לעולם החדש בצורה הדרגתית, וכך גם הקורא – וזה עוזר להכנס לספר בצורה חלקה, לא מהירה מדי, בלי עומס של מידע, ולא לאט מדי בקצב מתסכל. הקצב היה ממש מדוייק וטוב. העובדה שזה מתרחש בחלקו בעולם שלנו בהחלט עזרה.

“אולי, לא יודעת,” אני אומרת, ולמראה פניו העצובות אני מוסיפה. “אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, האמן שאפשר לתקן.”
“השיעורים האנימלים משתלמים, מה?” חיוך קטן מפציע על פניו.
“מה?”
“הפתגם הזה, זה משפט אנימלי ידוע.”
אני מקמטת את הגבות. “לא, זה לא. זה רבי נחמן מברסלב.”

משולש אהבה?

בספר יש משולש אהבה שמוזכר גם בתקציר מאחורי הספר – וזו נקודה טריקית. אני לא אוהבת משולשי אהבה – הם מעצבנים וקלישאתיים. מצד שני, בספר הזה משולש האהבה הרגיש הרבה יותר אמין מספרים אחרים. משולשי אהבה סטנדרטים מחולקים בדרך כלל לשני סוגים: הסוג הראשון הוא שהגיבור/ה מאוהב/ת בשני א/נשים. זה טרופ שאני ממש מתעבת, כי בדרך כלל הוא כולל בגידה ומשחק ברגשות של אחרים. בסוג השני המצב הוא הפוך: שני א/נשים מאוהבים בגיבור/ה שלא בחר/ה בזה. זה מצב נפוץ ואמין יותר, ואז השאלה איך זה מתפתח: האם הגיבורה מפתחת רגשות לשניהם ומזגזגת ביניהם והופכת את המשולש לסוג הראשון, או שהיא בוחרת באחד מהם ואז זה נפתר.כאן יובל הלכה לכיוון אחר לגמרי, הרבה יותר ריאליסטי בעיני, שאהבתי מאד, במיוחד התגובה שלה בשלב מסויים לקראת סוף הספר. גם הצד הגברי פה לא היה סטנדרטי והכיל בתוכו יותר מאשר סתם אהבה ממבט ראשון אלא הרבה מעבר לזה כולל חוקיות שקשורה לעולם החדש. אני מודה שיואב קצת עצבן אותי שהיה “זכר אלפא” מדי (כן, יש לזה לגמרי הסבר הגיוני בספר, אבל קצת סלדתי ממנו לפעמים), ופלג היה בדיוק הפוך והיה כולו חתלתול עם עיניים גדולות ודומעות וזה עצבן אותי לכיוון השני. מעניין אותי איך זה ייפתר בספר הבא.

טריגרים ותכנים רגישים

נטישה הורית, מוות, קצת תיאורים של גופות, קרבות אלימים ופציעות, תאונות דרכים – כולל מוות של ילדים, הקאות. מבחינת מין – יש מתח מיני באוויר, יש נשיקה לוהטת וליטופים (“אצבעות חוקרות”) לאורך הגוף – אבל אין פירוט גרפי מעבר לזה (הפירוט הגרפי נעצר בהורדת חולצה מצד הגבר). כן יש רמיזות – למשל על מישהו ש”צריך להבריח בחורה מהחדר”, או סצנת fade to black. בגדול זה הכל ברמת “משחקי הירושה”, למי שקרא. מתאים לנוער בוגר, ואפשר גם צעיר יותר אם אין להם בעיה עם תכנים מהסוג הזה (אלימות ומיניות). קללות – יש אולי קללה אחת או שתיים בכל הספר, ממש מינורי.

---

כנרת זמורה דביר | 400 עמ’ | יולי 2023 | עריכה: מיה יסעור | איור כריכה: יניב שמעוני 

---

רכישת הספר בהנחה:

לרכישה באתר דני ספרים לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר דני ספרים.
לרכישה באתר הוצאת כנרת לחצו כאן. לקבלת 15% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר הוצאת כנרת.
לרכישה באתר בוקמי לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר בוקמי.