הבית בים התכלת / טי. ג’יי. קלון

את הספר הזה קראתי בערב שבת שעברה (כלומר שישי בלילה), רגע לפני פרוץ המלחמה, כשהעולם עוד היה נורמלי והדאגה הכי גדולה שלי היתה שאין לי מספיק שעות שינה. לא ידעתי שבמקום לפרסם את הסקירה ביום ראשון, אני אקום בבוקר לקול אזעקה, ואגלה מאוחר יותר זוועות שהלב רוצה לשכוח. אבל אתמול הספר עלה לאתר של אופוס וגם לדיגיטל, אז החלטתי לשחרר את הסקירה לחופשי.

על מה הספר?

ליינוס בייקר בן ה40 הוא עובד סוציאלי רווק מתבודד שבמסגרת תפקידו עובר בין בתי יתומים לנוער מאגי (נערים וילדים בעלי כוחות קסומים שונים כמו טלקניזיס) ומוודא שהמוסדות האלו מתפקדים כראוי. הוא עובד כבר 17 שנה באותה עבודה ונצמד לכללים באדיקות. יום אחד הוא מקבל זימון מההנהלה הבכירה והוא נשלח למשימה מסווגת: לפקח במשך חודש על בית יתומים סודי ומסווג, שהנוער המאגי שם הוא יותר מיוחד וחריג מהרגיל. כשליינוס מגיע לאי ופוגש מקרוב את ששת הילדים ואת ארתור – מנהל בית היתומים – היסודות והכללים שבהם הוא מאמין מתחילים להתערער בהדרגה.

מה חשבתי עליו?

הבית בים התכלת הוא ספר מתוק ומחבק. הוא שילוב של סרט דיסני, קומדיה רומנטית וספר נוער: הבוסית של ליינוס היא נבלית מאד קריקטוריסטית, וגם העוזר שלה. הילדים מקסימים ושובי לב, והשינוי שעובר הגיבור הראשו לאורך הספר כתוב מעולה. העלילה צפויה כמו בסרט דיסני וברור לנו מה יקרה בסוף, אבל סיפור האהבה הנרקם לאורך הספר לא ישאיר אתכם אדישים. כל זה, בשילוב עם כתיבה זורמת וקולחת, יוצרים ספר שנעים לקרוא והוא מחמם את הלב ואפילו יש בו קצת הומור.

“אז אולי כדאי לך לפנות לזה זמן, מר בייקר. לא בריא להיות לבד בגילך. אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם תירה לעצמך בראש. זה יוריד את הערך של כל הבתים בשכונה.”
“אני לא בדיכאון!”
היא העבירה עליו מבט מלמעלה למטה. “לא? למה לא?”

הדמויות בספר מצויינות. הילדים מדהימים כל אחד בדרכו ובעלי אופי שונה מאד אחד מהשני. הסופר הצליח ליצור דמויות מורכבות שאנחנו מגלים ומכירים לעומק בהדרגה, בדגש על לוסי האנטיכרייסט שגורם לליינוס להתעלף מרוב פחד בהתחלה. גם ליינוס הוא אדם מעניין: יש לו הרגלים והוא מקובע מאד, אך עם זאת הוא בעל פתיחות מחשבתית יוצאת דופן. הוא נראה כמו אדם אפרורי וטיפש, אבל הוא חד אבחנה ופיקח מאד. ובניגוד לתדמית האפורה של עובד סוציאלי מזדקן ורטנוני שמקפיד על מרחק רגשי בינו לבין הילדים בבתי היתומים שבהם הוא מפקח – באמת איכפת לו מהילדים שם, גם אם הוא לא מראה את זה כי זה אסור לפי הכללים. מבחינתו ההתנהגות שלו היא מובנת מאליה – והוא מופתע כשאחרים מעריכים אותו על כך.

“אתה לא יכול להציע לווייוורן מתנה ואז לא לתת לו אותה. בפעם האחרונה שמישהו עשה את זה, הוא הבעיר אותו.”
ליינוס כיוון אליה מבט חד. “ווייוורנים לא יורקים אש.”
היא חייכה שוב. “אתה לא פתי כמו שאתה נראה. ואתה נראה ממש פתי.”

הספר אמנם מוגדר כספר פנטזיה כי הוא סובב סביב נוער מאגי (יצורים משונים כמו גמדה, ילד שיכול להפוך לכלב, ועוד), אבל בפועל הוא ספר פרוזה שהפנטזיה בו היא שולית והיא רק משל למציאות: לספר יש מסרים מאד ברורים על הכלת השונה ונגד שנאת מיעוטים. מן הסתם המסר העיקרי מכוון בעיקר נגד הומופוביה, במיוחד לאור העובדה שהמערכות הזוגיות בספר הן להט”ביות (בספר עצמו אין הומופוביה אלא שנאת נוער מאגי אבל ההקבלות מאד ברורות), אבל המסרים האלה נכונים עבור כל קבוצת מיעוט ועבור כל שנאת האחר ששונה מאיתנו. לפעמים רק היכרות קרובה עם השונה תראה לנו שהוא בדיוק כמונו, גם אם יש הבדלים קטנים, והרבה ממה שחשבנו שאנחנו יודעים יתברר כשגוי. יש בספר גם קטעים מורכבים שצובטים את הלב, כמו ביטויי אלימות ושנאה כלפי הנוער המאגי, אבל המסגרת שלו מאד מחבקת ומשאירה את הקורא עם טעם טוב ותקווה. יש בספר גם מסרים ממש ממש מרגשים וחשובים על התמודדות עם פחדים, על תורשה מול סביבה, אמונה בעצמנו ועוד.

התאמת גיל:

כמו שכתבתי למעלה – העלילה של הספר די צפויה וזה ספר עם מסרים טובים שמתאים גם לנוער וגם למבוגרים. מצד שני יש בו גם קטעים מורכבים וקצת קשים נפשית שלא יתאימו לנוער צעיר מדי, אלא אולי לגיל 14+ פחות או יותר. הסתייגויות תוכן נוספות לשיקולכם בחלק הבא.

טריגרים ותכנים רגישים:

מיניות – בספר אין מיניות מפורשת מעבר לנשיקה, מלבד משפט אחד שבו אחד הילדים נשאל “מאיפה באת” והוא עונה תשובה מבודחת – “מפין שנכנס לתוך פות”. בנוסף יש פעמיים רמיזות לפדופיליה – לא למעשים שקרו אלא לדברים שנראים כמו זה (למשל כשליינוס מגלה שלוסי ישן בחדר הצמוד לארתור וארתור מבטיח לו שזה לא מה שהוא חושב). יש גם התייחסות מרומזת ל”רעשים ששמעתי מתוך החדר של המתבגר” עם רמיזות ל”לא נהרוס את התמימות של הילדים הצעירים” אבל אין מילים מפורשות והקולות מהחדר היו בכלל של משהו אחר.
אלימות – יש בספר מעט מאד אלימות, אבל יש התייחסויות למקרים של גילויי שנאה שונים כלפי הנוער המאגי שמתבטאים בדרכים שונות.

---

אופוס הוצאה לאור | 384 עמ’ | אוקטובר 2023 | תרגום: כנרת היגינס-דוידי