בלתי אפשרי / שרה לוטס

את הספר הזה קיבלתי לגמרי בהפתעה מהוצאת דני ספרים לכבוד חנוכה. על הכריכה כתוב “הרפתקה רומנטית שנונה ומענגת, עם טוויסט שיותיר אתכם חסרי נשימה.” והאמת שקצת גלגלתי עיניים. עוד רומן רומנטי? איזה טוויסט כבר יכול להיות פה שלא עשו במיליון ספרים אחרים? אחד מהם נשוי? גיי? גוסס? הם נפרדים בסוף? הם מגלים שהם אחים? אבל אז חברה שקראה אותו אמרה לי שיש פה טוויסט אמיתי ושווה לקרוא, והיא צדקה.

על מה הספר?

ניק (ניקולס) הוא סופר כושל ועורך שמסייע ללקוח שלו לשכתב ספר. כשהלקוח נעלם בלי להגיב ובלי לשלם, ניק כותב מייל זועם מאד שמגיע בטעות לבי (רבקה). הטעות במייל ממשיכה להתנצלות ומשם לחלופת מיילים משעשעת שגורמת להם להיפתח אחד לשני כמו שרק שני זרים יכולים. כשהקשר מעמיק הם מחליטים להיפגש, ואז… הכל מסתבך.

מה חשבתי עליו?

“בלתי אפשרי” הוא רומן בסגנון ריאליזם קסום על קשר שמתגלה כבלתי אפשרי – ואיך שני הצדדים מתמודדים עם המצב. לאורך הספר מפוזרים כמה טוויסטים כך שקשה מאד לצפות את המשך העלילה ולאיזה כיוון היא תלך. גם כשהיו דברים קצת צפויים – הם לפעמים קרו באופן לא צפוי, ותוך כדי התקדמות הסיפור קלטתי כמה רמזים מטרימים הסופרת שתלה בסיפור מהרגע הראשון והתחברו לאט לאט לתמונה שלמה.

בספר יש המון מטא על ספרים וכתיבה. מאחר וניק הוא סופר, הוא נאלץ להתמודד עם ביקורות באינטרנט על הספר שלו (כולל כאלה שעושות ספוילרים), משברי כתיבה, לחץ מהמו”ל לשנות את העלילה, ועוד. הספר גם צוחק על שבלונות של ספרי בלשות, רומנים ועל ציפיות מספרים. באופן כללי הוא פשוט ממתק אמיתי למי שכמוני אוהב ספרים שמדברים על ספרים:

נראה שזה היה האנטי-קליימקס הכי גדול שאפשר לדמיין. או גרוע מזה. אם זה היה רגע התרת הסבך בעלילה של רומן כלשהו, המבקרים בבוק-פוסט היו משתוללים מכעס: “כל כך התאכזבתי מהסיום!!! מה הסופר חשב לעצמו???” 

הכתיבה של הספר משלבת בצורה מאוזנת ומדוייקת בין הדיאלוגים במייל לבין פרקים מגוף ראשון של בי וניק לסירוגין. מאחר ודיאלוגים יכולים להתיש לפעמים, הסופרת מצליחה להוציא חלק מהמיילים לסיפור עצמו, וגם כאן היא מצליחה לאזן בין המיילים עצמם לבין מה שניק ובי מספרים שהם כתבו אחד לשני – בלי לעייף את הקורא. הכתיבה שנונה, קלילה וצינית שגרמה לי לחייך לא מעט פעמים –

“מה היית כותב אם יכולת? אם היתה לך בחירה?”
“לא עוד ספר על שוטר בדימוס שיש לו יותר מדי זמן פנוי, זה בטוח. קלרמן הדפוק. אלוהים, כמה הייתי שמח להרוג את הזקן המעצבן הזה.”
“איך היית עושה את זה?”
“בדרך הכי כואבת שיש.”
“מוות מאלף חתכי נייר?”
“חחח! הייתי מארגן לו שבץ ודוחף אותו לבית אבות.”
“זאת יכולה להיות סדרה חדשה: ‘הבלש הדמנטי’.”
“‘עלילות כאובות בבית האבות’.”
“מי גנב את צינורות הקתטר?”
“אילו רק היה יכול להיזכר איפה הוא השאיר את הראיה האחרונה.”

התרגום של הספר מצויין, ומתמודד בגבורה עם לא מעט משחקי מילים ושנינויות. הכתיבה זורמת גם אחרי התרגום, ו”בלעתי” את הספר מאד מהר, כולל הישארות ערה לתוך הלילה כי פשוט לא יכולתי לעזוב את ניק ובי באמצע כל התסבוכת. הספר ארוך מאד יחסית לרומנים רומנטיים (500 עמ’!) ולמרות שנהניתי מכל רגע בסיפור, רציתי לסיים אותו רק בשביל לדעת איך הוא יגמר.

יש בספר משהו שהזכיר לי קצת את החיים הבלתי נראים של אדי לה רו – ריאליזם קסום שמספר על קשר רומנטי שבלתי אפשרי שיהיה לו סוף טוב – אם כי הכתיבה עצמה שונה מאד, ב”אדי לה רו” הכתיבה פואטית ונוגה, וב”בלתי אפשרי” הכתיבה צינית ובועטת.

הסוף של הספר מושלם וגרם לי להזיל כמה דמעות אמיתיות. ספר יפהפה ומושלם לסיים איתו (כמעט) את 2022.

טריגרים ותכנים רגישים

זוגיות שתלטנית ומקטינה, הפלה (אזכור, בלי פירוט), אובדנות, בגידה. יש רמיזות ובדיחות מיניות, אבל אין פירוט גרפי.

---

דני ספרים | תרגום: דנה אלעזר-הלוי | 528 עמ’ | נובמבר 2022

---

רכישת הספר בהנחה:

לרכישה באתר דני ספרים לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר דני ספרים.
לרכישה באתר בוקמי לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר בוקמי.