בהמשך / סטיבן קינג

על מה הספר?

“בקיצור, כן, אני רואה אנשים מתים. מאז שאני זוכר בכלל,תמיד ראיתי אותם. אבל לא כמו בסרט ההוא עם ברוס ויליס.”

ג’יימי רואה אנשים מתים. רק אמא שלו יודעת את זה, וגם אותה לקח זמן לשכנע שהוא לא משוגע ולא ממציא. כשהסוד שלו מתגלה לשוטרת במשטרת ניו-יורק, ג’יימי מוצא את עצמו בצרות רציניות.

זה בערך כל מה שאני יכולה להגיד לכם בלי ספוילרים רציניים יותר (והתקציר בגב הכריכה גם ככה מספר יותר ממה שהוא צריך).

מה חשבתי עליו?

תקשיבו, וואו. זה הספר הרביעי של סטיבן קינג שיוצא לי לקרוא (אחרי בילי סאמרס, סיפור אגדה והמכון), ובכל פעם מחדש אני נדהמת מהיכולת של קינג לא רק להמציא סיפור יפהפה אלא גם לספר אותו בצורה כל כך מעולה וסוחפת.

הספר הוא על-טבעי ואימה-לייט. יש בו חלקים של אימה קריפית – אבל הם מעטים, והעובדה שג’יימי מספר את הסיפור בגוף ראשון בלשון עבר – כיום הוא בן 22 אבל האירועים התרחשו מהילדות עד גיל ההתבגרות – עוזרת לנו להרגע ולדעת שהוא עדיין חי. ולמרות שיש בו חלקים של מתח וסכנה – אני לא בטוחה שהייתי מגדירה אותו לגמרי כספר מתח. אולי הוא קצת כמו “המכון” – שילוב של פרוזה, מתח, על-טבעי ואימה-לייט – עם עלילה מרתקת ודמויות אנושיות.

בגלל שהספר כתוב מנקודת המבט של ג’יימי לאורך כמה שנים, ממש רואים את ההתפתחות של הדמות שלו ומבינים איך זה קורה, מה משפיע עליו, מה המחשבות והרגשות שלו. זה מקסים בצורה שאי אפשר לתאר.

אגב, בניגוד לספרים אחרים של קינג – מדובר כאן בספר של פחות מ300 עמודים, אין פה אקספוזיציה ארוכה נורא כמו ב”המכון” או “סיפור אגדה”, ואין היסחפות בסיפורי צד משניים. העלילה מאד ממוקדת, ובגלל הכתיבה הקולחת אפשר לסיים את הספר ממש מהר (רק ממליצה לא בלילה לפני השינה).

ואם כבר כתיבה – חייבת לתת פה ציון לשבח על התרגום שהצליח לשמור גם על השפה הזורמת, הקולחת והאוטנטית של בחור אמריקאי צעיר בן 22, וגם להתמודד עם כמה ביטויים ומשחקי מילים שעברו יפה בתרגום.

עוד ציון לשבח על הכריכה – ראיתי בגוגל שיש בחו”ל כמה כריכות שונות, שתיים מהן נראות גם מיושנות מאד, וגם מטעות ממש בעיני. ההוצאה בישראל בחרה בכריכה שבאמת גם הכי יפה וגם הכי מתאימה לספר.

טריגרים ותכנים רגישים

קללות, שימוש בסמים, אלכוהול (לא ע”י הדמות הראשית).

רצח ותיאורי גופות – תיאורים די מפורטים. יש לפחות שתי סצנות של התייחסות לאנשים שעברו עינויים.

יש קצת התייחסות ליחסי מין, בעיקר דברים שג’יימי שומע / חושב על אמא שלו לחברה שלה, וסצנות שנכתבות בספרים שאמא שלו קוראת ועורכת. גם יש מעט רמזים על הומופוביה במשטרה.

יש עוד חלקים שאני לא רוצה לספיילר אבל אם אתם מאלה שמפחדים מרוחות רפאים אז אולי הספר הזה פחות בשבילכם (מצד שני ג’יימי גם לומד לאט לאט להתמודד עם הפחד, אז אולי זה דווקא מה שיעזור לכם להתגבר!)

בעיני הספר מתאים למבוגרים, ואולי לגיל תיכון למי שכבר ממילא רגיל לקרוא תכנים קשים ותיאורים גרפיים.

---

הוצאת מודן | 272 עמ’ | תרגום: אינגה מיכאלי | מאי 2024

---

רכישת הספר בהנחה:

לרכישה באתר דני ספרים לחצו כאן. לקבלת 10% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר דני ספרים.
לרכישה באתר אינדיבוק לחצו כאן. לקבלת 15% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר אינדיבוק.