אשת החלום [אהבתי]

אשת החלום / וילקי קולינס
פרסי פירבנק ואשתו נתקלים במקרה בסייס פרנסיס רייבן, שמספר להם את סיפורו המוזר: בכל שנה ביום הולדתו הוא עלול למות. יותר נכון: להירצח, על ידי אישה מסתורית.
וזהו, אני לא רוצה לספר לכם שום מילה מעבר לזה. גם ככה מדובר בספר קטנטן מאד: ספרון-כיס בן 100 עמודים בלבד!
קולינס מביא בפנינו מעשייה קצרה של מתח-מסתורין ואולי גם מימד על-טבעי מסויים, ולמרות אורכו הקצר של הספר הוא מצליח לעשות את זה בצורה נפלאה. העלילה מחולקת לארבע מערכות, משלוש נקודות מבט של שלוש דמויות. כבר בפרק השני נשאבתי למתח ולמסתורין (אני מתה על ספרי מסתורין!). הדמויות מצליחות להיות צבעוניות ושונות ואפשר לדמיין אותן ממש בקלות, כולל המבטא. ולקראת הסוף, כשהרופא הציע את ההצעה המתוחכמת שלו, כבר חייכתי בשביעות רצון – לא משנה מה יהיה בסוף, הסופר הזה לגמרי יודע איך לכתוב סיפור.
הספר הזה יצא במקור בשנת 1855, מה שהופך אותו כנראה לספר העתיק ביותר שקראתי עד היום, לא כולל התנ”ך. אבל התרגום שלו (שתרגם ד”ר יהונתן דיין) חדש וטרי והאמת שממש מוצלח. הוא מצליח לשלב בין שפה יפה שנותנת הרגשה של ספר ישן, אבל לא יותר מדי – לא טרחני ושובר שיניים.
אין לי מושג אם לקולינס יש עוד סיפורים בסגנון הזה של מתח-מסתורין, אבל אם כן אני אשמח אם ההוצאה (מקום לשירה) תתרגם גם אותם. ואולי כבר תאגד את כולם לספר אחד בגודל נורמלי 🙂

כתיבת תגובה