אנונימיות מובטחת [אהבתי]

אנונימיות מובטחת / גריר הנדריקס ושרה פקאנן
ג’סיקה שומעת במקרה על ניסוי פסיכולוגי בתשלום על אתיקה ומוסר. היא ממש צריכה את הכסף ומתנדבת להשתתף בו. כל מה שצריך הוא לענות על שאלון במשך שעתיים. אבל השאלון נהיה יותר ויותר אישי… מה באמת עומד מאחוריו? כשג’סיקה פוגשת את ד”ר שילדס, מי שמאחורי המחקר, הגבול בין יחסי הנסיינים-חוקרים מיטשטש והדברים מתחילים להיות הרבה יותר מסובכים… ומסוכנים. מי משקר? על מי אפשר לסמוך? ומה עם הסודות של ג’סיקה עצמה?
כשקיבלתי את “אנונימיות מובטחת”, ברגע הראשון כמעט שמתי אותו בערימת “ספרי רומנים שכנראה לא אקרא אף פעם”. הכריכה האדומה, התמונה של הבחורה – חשבתי שזה עוד רומן שחוק על בגידות. רק כשקלטתי שמדובר במותחן, הבנתי שזה ספר בשבילי.
הספר היה מרתק. מותחן פסיכולוגי מעולה שכתוב נהדר משתי נקודות מבט – ג’סיקה (גוף ראשון) וד”ר שילדס (גוף ראשון ובעיקר שני). בהתחלה זה היה טיפה מבלבל אבל מהר מאד היה אפשר לזהות בקלות את נקודת המבט – לא רק בגלל התוכן והשימוש בגוף שני אלא גם בגלל הקרירות והצמרמורת של צורת הכתיבה/דיבור של ד”ר שילדס.
אין כאן תעלומה בלשית עם משטרה, אין כאן מרדפי מכוניות, ואפילו לא סצנות מכות – מדובר פשוט במותחן פסיכולוגי מותח עד לקצה. כל הציטוטים שכתובים על הכריכה הקדמית והאחורית – מוצדקים לגמרי.
מבחינת תכנים – באופן מפתיע דווקא אין בספר הרבה תכנים בעייתיים, לא מבחינת אלימות ולא מבחינת מיניות. כן יש הרבה דיבור על בגידות ונאמנות כחלק מהניסוי הפסיכולוגי ומה שקורה סביבו, אבל אין ממש תיאורי מיטה מעבר לזה אם אני זוכרת נכון. כן יש טריגר התאבדות.
ידיעות ספרים שאוהבים | תרגום: גיא הרלינג | 400 עמ’ | נובמבר 2021

כתיבת תגובה