תגיד שאתה מצטער [ככה ככה]

תגיד שאתה מצטער [ככה ככה]

תגיות:
תגיד שאתה מצטער / מלינדה לי
טסה, נערה בתיכון נאנסת ונרצחת ביער. מהר מאד המשטרה מאשימה את ניק – החבר שלה – ברצח. מורגן דיין היא תובעת שבמקרה מכירה את שני הצדדים: טסה היתה הבייביסיטר הקבועה שלה עד לא מזמן, וניק הוא בן השכנים הנחמד שמגיע אליהם הרבה ומשחק שחמט עם סבא שלה. היא מסרבת להאמין שניק הוא הרוצח, והיא יוצאת במסע להוכיח את חפותו – למען ניק ולמען טסה, שהרוצח שלה עדיין מסתובב חופשי.
“תגיד שאתה מצטער” הוא ספר מתח שהתחיל די בסדר אבל התגלה כספר בינוני למדי. קודם כל, כבר מההתחלה אנחנו יודעים שניק הוא באמת לא הרוצח, כי יש כמה פרקים מנקודת המבט של הרוצח, אז זה קצת הורס חלק מהמתח. גם העלילה עצמה מתקדמת די לאט מבחינת גילוי רמזים. בנוסף, העלילה קצת מפוזרת בין החקירה עצמה, נקודת המבט של הרוצח, ההתמודדות של ניק בכלא, והרומן שמתפתח בין מורגן ללאנס – שוטר לשעבר שעובד כיום כחוקר פרטי ומאוהב במורגן.
אבל הסוף בעיני הכי בעייתי (עלול להכיל קצת ספוילרים): לאורך העלילה, מורגן אוספת מספר חשודים אפשריים, עד שמגיע רגע השיא שהרוצח נתפס ומגלים מי הוא. החלק הזה היה בעייתי בעיני מכמה סיבות:
א. הרוצח הוא אכן אחד מהחשודים ברשימה, אין טוויסט רציני.
ב. בניגוד לספרי מתח שבהם הבלש מצליח לפענח מי הרוצח על ידי חקירה מאומצת, כאן מורגן ולאנס אמנם מצליחים להכין רשימת חשודים מוצלחת שכוללת את הרוצח (וגם אנשים אחרים שהתגלו כאשמים בפשעים אחרים), אבל בסופו של דבר הרוצח נתפס בגלל מזל, ולא בגלל חקירה מאומצת שהצליחה להצביע דווקא עליו.
ג. ההרגשה שקיבלתי היא שכל אחד מהחשודים האחרים היה יכול להיות אפשרי באותה מידה בדיוק, כאילו הסופרת החליטה ברגע האחרון לעשות אנ-דנ-דינו ולבחור אחד מהם. אני פחות אוהבת ספרים כאלה, אין בזה את האינטיליגנטיות של ספר בלשות אמיתי ופענוח מרתק.
דבר נוסף שלא אהבתי הוא הרומן בין מורגן ללאנס שהשתלט על חלק נכבד מהעלילה, שזה אחלה למי שאוהבת רומנים רומנטיים אבל לי זה גרם בעיקר לגלגל עיניים:

“הוא כופף את שרירי הזרוע. השחלות שלה הגיבו באנחה.” (עמ’ 237)

בשורה התחתונה? לא ספר גרוע, אבל גם לא ממש טוב. בינוני, גנרי, ומתאים לחובבות מתח משולב ברומנטיקה.
@מטאור הוצאה לאור | תרגום: שירלי נצר שחר | מאי 2022 | 388 עמ’

כתיבת תגובה