שרף

שרף

תגיות:
שרף / אנה ריל
ליב הצעירה (בת 6-7) גדלה בבית לא מתפקד עם אב אגרן בעל מוסר מעוות ואם חולנית ולא אסרטיבית. הם חיים באי קטנטן שמחובר לאי גדול יותר, שדרכו אביה “מתפרנס” – או ליתר דיוק גונב בלילות כל מה שאפשר. המציאות הזו היא היחידה שליב הכירה מאז ומעולם, למרות שכשהיא מסייעת לאביה בגיחות הגניבה היא מזהה ומבינה שבתים של אחרים נראים אחרת מהבית שלהם.

“אשתו שמעה את המילים שלחש. היא גם הבינה היטב את פירושן. והיא ידעה שעליה למחות. אבל היא לא היתה מסוגלת”.

הספר מספר את סיפורה של ליב אבל מתמקד בכל פעם בדמות אחרת. הוא אמנם מתחיל מליב, אך אנחנו גם חוזרים אחורה לילדותו של אביה ולרקע שהביא אותו למצב הנוכחי, מתמקדים גם בסיפורה של אמה בעבר ובהווה, ועוד. בצורה הדרגתית אנחנו מקבלים תמונה מלאה יותר של הסיפור של ליב.
הספר אמנם מוגדר כמתח אבל הוא לא באמת ספר מתח אלא פרוזה/רומן (לא רומנטי). רק אחרי יותר ממחצית ספר, בעל הפונדק באי הגדול, רואלד, מתחיל להבין שדברים נגנבים ממנו בשיטתיות ומנסה להתחקות אחר מקור הגניבות – ובנקודה הזו מתחיל מעין מותחן בלשות שבו אנחנו יודעים מי הגנב אבל אנחנו לא יודעים מה יקרה כשרואלד יתפוס את ליב.

“במשך הזמן גיליתי שלא היינו בדיוק כמו אנשים אחרים. גם אמא ידעה זאת היטב. עכשיו אני קוראת את המכתבים שהיא החביאה בשבילי בתיקיה ירוקה דקה”.

הספר מגיע מהספרות הסקנדינבית, כך שלא היה מפתיע שהוא היה מאד מאד מזעזע. אמנם אין פדופיליה ואין אונס, אבל יש הרבה דברים אחרים שמנוגדים למוסר האנושי הנורמלי ומקבלים מעין הצדקה מעוותת על ידי ההורים של ליב. הסוף שלו ממש ממש מרגש ויפהפה, וסוגר דברים בצורה מושלמת.
הספר הזכיר לי קצת שילוב של “טירת הזכוכית” ו”חדר”. אם אתם מחפשים ספרים אפלים על משפחות לא מתפקדות וילדים שחיים בעולם מעוות, תקראו את שרף.
עם עובד | תרגום מדנית: דנה כספי | יולי 2021 | 271 עמ’

כתיבת תגובה