שערוריות קטלניות קטנות / ג׳ניפר לין ברנס
הספר הזה הוא הספר השני והאחרון בצמד שקרים לבנים קטנים – אז אם לא קראתם את הספר הראשון, תתחילו ממנו.
על מה הספר?
בספר הקודם, סויר גילתה מי הוא אביה הביולוגי, אבל הגילוי הביא איתו הרבה מאד בעיות, שהיא עדיין מנסה להבין איך להתמודד איתן. במקביל, לקראת ההצטרפות הקרובה של סויר ולילי לקולג׳, הן מקבלות הזמנות חשאיות להצטרף לתהליך סינון אליטיסטי לאחוות סטודנטיות סודית של נערות. בצירוף מקרים מעניין, אחת מבנות האחווה אולי מחזיקה בחלק מהתשובות שסויר צריכה. אך מתברר שככל שחופרים עמוק יותר, כך מוצאים סודות גדולים יותר…
האם אפשר לקרוא אותו בלי הספר הראשון?
חד משמעית – לא.
מה חשבתי עליו?
מי שקרא את סדרת משחקי הירושה כנראה לא הופתע יותר מדי מהטוויסט בסוף הספר הראשון, או מהשתלשלות הדברים בספר הנוכחי. הטוויסטים אולי היו מפתיעים, אבל בהחלט היו פה אלמנטים חוזרים והיה לפחות טוויסט אחד שהיה ברור לי מראש, ועוד כמה טוויסטים שהיו כנראה מופרכים מדי בשביל לנחש אותם אלא אם כן יש לכם דמיון ממש פרוע.
אבל גם פה – כמו בספר הקודם וכמו בסדרת משחקי הירושה – נהניתי מאד. אני מודה שאהבתי קצת יותר את תכנון הפשע בספר הראשון מאשר את סדרת האתגרים של האחווה בספר השני, אבל זה גם עניין של טעם. לספר מצטרפת גם תעלומת גילוי גופה מהעבר – שאולי קשורה ואולי לא קשורה לתעלומות שסויר וחברותיה חוקרות.
הספר לא מתמקד רק בתעלומה אלא גם בכל ההתפתחות של סויר וחלק מהנערות בעקבות האירועים והגילויים. תחושת הזהות העצמית, השייכות, האכזבה ממי שתמיד סמכנו עליהם, חרטות על העבר ועוד. זה לא רק ספר פרוזה או מתח אלא גם רומן התבגרות.
באופן כללי מדובר בצמד ספרים מוצלח מאד בעיני. מאחר והספר הוא שני ואחרון בצמד – הוא מסתיים בסגירה של כל (פחות או יותר) התעלומות העיקריות, ולא בקליף האנגר.
טריגרים ותכנים רגישים
הריון מזויף, גילוי גופה, בגידות זוגיות.
מבחינת מיניות – אין יותר מקצת תיאורים מאד מינוריים של טרום-התמזמזות כמו ״שמתי את הידיים על החזה שלו״, ונשיקות.
הוצאת ידיעות ספרים | תרגום: יואב אבני | 336 עמ׳ | ספטמבר 2025
