שם הרוח / פטריק רות’פס
שם הרוח הוא הספר הראשון מתוך טרילוגיה, אבל רק שני הספרים הראשונים שלה יצאו לאור (ותורגמו).
הטרילוגיה היא בעצם סיפור בתוך סיפור. בסיפור המסגרת אנחנו מכירים את קוטה – פונדקאי צעיר בעיירה רחוקה שמנהל את הפונדק עם העוזר/ידיד שלו – בסט. יום אחד מגיע אל הפונדק אדם זר – היסטוריון, ומזהה את קוטה. מתברר שקוטה הוא בעצם קוותה – האיש והאגדה. האיש שיש עליו כל כך הרבה שמועות ומיתוסים, ואף אחד לא יודע אם הוא כבר מת או שאולי מעולם לא היה קיים. ההיסטוריון מצליח לשכנע את קוותה לספר לו את כל הסיפור האמיתי מילדותו עד ימינו, לתיעוד. קוותה מצהיר שיספר את הכל תוך שלושה ימים, ובעצם כל ספר בסדרה הוא יום אחד מתוך הסיפור שקוותה מספר בגוף ראשון.

לאט לאט אנחנו שומעים על כל הסיפור של קוותה – מילדותו בצל להקה נודדת ועד לימודיו באוניברסיטה, והספר מסתיים פחות או יותר בסביבות גיל 15-16. סיפור מרתק שכולל שדים, מוזיקה, חיים סטודנטיאלים, כישוף, נערות יפות ואפילו כמעט דרקון.

לספר לוקח כמה פרקים להתניע – לא כי הוא איטי, ממש לא – יש אפילו אקשן ממש בפרקים הראשונים – אבל לוקח קצת זמן לכל הדמויות להסתדר במקומן לקראת המערכה הראשונה. ואז כשקוותה מתחיל לספר, הסיפור מתחיל באמת, ולאט לאט הספר נדבק לידיים ולא מצליח לרדת.
מדי פעם לכתיבה של רות’פס יש נטיה להיות פיוטית מדי, ועם התרגום של עמנואל לוטם (שימוש יתר במילה “הבינותי”) זה מרגיש קצת ארכאי בהתחלה, אבל העלילה והקצב והדמויות כל כך מרתקים שזה הופך להיות בלתי מורגש למי שזה הפריע לו בהתחלה.

הגעתי לספר עם ציפיות מעורבות, כי יש כאלה שאהבו אותו מאד (זה ספר מצליח מאד, ולא סתם), ויש כאלה שלא התחברו לסיפור הארוך מגוף ראשון. אבל למזלי (איזה כיף לי!!) אהבתי אותו מאד, וסיימתי אותו ביממה אחת למרות שהוא כמעט 800 עמודים.

הספר יצא במקור בכנרת זמורה ביתן, אך הספר השני (שעוד לא קראתי) יצא בהוצאת אופוס והם גם רכשו את הזכויות של הספר הראשון כך שניתן לרכוש את שניהם באתר של אופוס (אין לי תמלוגים, מבטיחה! https://www.opus.co.il/?id=showbook&catnum=7154 )

הספר מתאים בעיני לתיכון ומעלה.
אלימות – יש, לא הרבה. אני מנחשת שבספר הבא יהיה יותר לפי הטיזרים שבספר הנוכחי. אבל כן יש סצנה מאד עצובה של אנשים טובים שנרצחים. רמת דירוג אלימות – הארי פוטר 7.
מיניות – אין סצנות מיטה בכלל (בספר הזה.), כן יש רמזים או אזכורים למין, טיפטיפה איברים נשיים, מעט קללות בוטות (עמוד אחד). לא משהו מטורף, תלוי ברמת השמרנות.
לפי מה שהבנתי – בספר הבא רמת המין והאלימות עולה מאד ומתאימה למבוגרים.

אני מקווה להשיג השבוע את הספר השני. עד כה – ממליצה בחום, ואני מקווה מאד שהסופר יצא משנת החורף הארוכה שלו ויביא לנו גם את השלישי.