הקמע מסמרקנד – ברטימאוס #1 [אהבתי]

הקמע מסמרקנד / ג’ונתן סטראוד
הקמע מסמרקנד הוא ראשון מתוך טרילוגיית פנטזיה לנוער (ומבוגרים!), שתורגמה כולה לעברית.
ברטימאוס הוא שד – ג’יני (ג’ין, בספר), בדיוק כמו באלאדין – רק שהוא לא נחמד כמו הג’יני הכחול מהסרט. הוא יותר כמו שאר האגדות על הג’ינים – אלה שמנסים לתחמן אותך ולמצוא פרצה בכל מילה שאתה אומר.
נתנאל הוא שוליית קוסם מתלמד בן 12, שמחליט – מסיבות שלא אגלה פה – לזמן את ברטימאוס הג’ין מאחורי הגב של המאסטר שלו, ולצוות עליו לגנוב את הקמע מסמרקנד מקוסם אחר. הגניבה מתבצעת די בקלות (זה לא ספוילר, זה ממש בפרקים הראשונים וגם כתוב בתקציר), ונתנאל חושב שהוא הצליח בגדול, אבל בדיוק אז – כמו שאפשר לצפות – הכל מתחיל להשתבש.
נתנאל וברטימאוס נאלצים לעבוד בשיתוף פעולה כפוי עם יחסי שנאה/פחד הדדיים, ומעניקים לנו ספר משעשע במיוחד שמסופר לסירוגין מנקודת המבט של נתנאל וברטימאוס.

בעוד נתנאל הוא ילד “פסדר”, מוכשר כמו שד (הא הא!) מצד אחד אבל עם שיקול דעת של נער מצד שני – ברטימאוס הוא הדמות המרתקת כאן באמת, ולאורך הספר הוא מציג את העולם של בני האנוש בצורה משעשעת וצינית, עם הרבה מאד (מעל 100!!) הערות ביניים. וגם הסיפור עצמו מצליח לשלב דרמה, מתח, פנטזיה והומור בצורה ייחודית מאד, ועם דמויות מגוונות של שדים וג’ינים, עפריות ושעירים, קוסמים ופוליטיקאים.

נתנאל העביר את ידיו פעמיים מעל הלוחית ומלמל את הזימון. בפעם השלישית הופיעו פניו של השדון, מסתחררות כבסחרחרה. הוא הרים גבה בהפתעה מתונה.
“אתה לא מת?”
“לא.”
“חבל.”
“תפסיק להסתחרר,” נהם נתנאל. “יש לי משימה בשבילך.”
“חכה שניה,” אמר השדון, ועצר פתאום בחריקת בלמים. “מי זה שם איתך?”
“זה ברטימאוס. עוד אחד מהעבדים שלי.”
“היה מת”, אמר הג’ין.
השדון כיווץ את מצחו. “ברטימאוס? זה מהמצודה?”
“כן.”
“הוא לא מת?”
“לא.”
“חבל.”

הספר מתאים לנוער ומעלה, ויצא בכתר ספרים תחת “הסדרה הצעירה”. אלימות – לא יותר מהארי פוטר / פרסי ג’קסון. מיניות – חוץ מרמז אחד או שניים קטנים שיחלפו מעל הראש של רובם, הספר מתאים לנוער, בעיני חטיבה ומעלה, במיוחד כי צריך להחזיק ראש ולעקוב אחרי כל הערות הביניים בלי להתעייף.

גם הבן שלי (בן 13.5) נהנה, ומקווה להשיג לעצמנו את הספר השני בקרוב 🙂