
שושלת הותורן (מורשת הות'ורן #2) / ג'ניפר לין ברנס
תקציר הספר הראשון: אייברי היתומה והעניה מגלה שעשיר מסתורי השאיר לה את כל הונו בירושה, אבל בתנאי אחד. בזמן שהיא מנסה למלא את התנאי ולהסתגל לחייה החדשים, היא נאלצת להתמודד גם עם משפחתו של היורש: שתי בנותיו הבוגרות שמנסות להתנכל לה על כך שירשה את הירושה שמגיעה להן, וארבעת הנכדים – שלמרבה הנוחות (של הקוראים) הם ארבעה בנים חתיכים ומושכים סביב הגיל של אייברי. ומעל הכל, כולם מנסים להבין: למה דווקא אייברי נבחרה להיות היורשת? אייברי וארבעת הבנים מוצאים את עצמם במשחק חידות ורמזים בניסיון להבין את המניעים של הנפטר.
כשקראתי את הספר הראשון (משחקי הירושה – לסקירה) כל כך נהניתי, ואני חושבת שהוא הספר הכי כיפי שקראתי עד כה מתחילת 2023. כשסיימתי אותו חיכיתי בקוצר רוח שיצא השני. מצד שני, הספר הראשון הסתיים עם תשובה מסויימת למה דווקא אייברי נבחרה ודווקא שם נשארתי עם תחושת החמצה מסויימת: באמת? זה הפתרון? זה כל כך… אקראי! זה לא מסתדר בכלל עם שאר הסגנון של הספר וזה לא הגיוני! אז מהר מהר שאלתי חברה שכבר קראה את כל הטרילוגיה באנגלית כדי לבדוק את החשדות שלי, והיא אישרה אותם: הפתרון שבסוף הספר הוא ממש ממש לא הפתרון הסופי, ויהיה לזה המשך בספרים הבאים. כאילו שהייתי צריכה עוד סיבה להיות על קוצים עד שהספר השני יצא…
והנה, הוא יצא – הפתעה מתוקה ונהדרת לשבוע הספר. הספר השני ממשיך באותו סגנון בדיוק: אייברי, גרייסון, ג'יימסון וזנדר (נאש כרגיל קצת מחוץ לתמונה) מבינים מהר מאד שהפתרון שהם מצאו לסיבה למה אייברי נבחרה לא באמת מספק, והם גם מתחילים במלוא המרץ לחקור את התעלומה סביב הקליף-האנגר שסיים את הספר הראשון. במקביל הם מתמודדים עם תככים מצד המשפחה, הפפראצי והסביבה כולה….
"זה סיפור סינדרלה," היא הזכירה לי. "מה נראה לך שסינדרלה היתה לובשת למשחק הראשון של ליגת הפוטבול שהיא היתה הולכת אליו?" (עמ' 17)
כל הדברים שהיו לי כיפיים בספר הראשון חזרו גם בספר הזה: המתח, הטוויסטים, הדמויות הכיפיות, ההומור העוקצני, הרומנטיקה הקלילה, וכמובן – מקסססססס! גם הדמות של אייברי מצליחה להתפתח בספר הזה ולהבין שהיא חייבת לקבל החלטות מסויימות בחיים שלה. היה כיף שנסגרו הרבה מאד דברים שנשארו פתוחים בספר הראשון וחיכיתי לקבל עליהם תשובה, וגם קיבלנו מידע נוסף על דברים שאפילו לא ידענו שהם לא באמת נסגרו ונפתרו.
מבחינתו הייתי רק חלק מהחידה, כלי שהוא יכול להשתמש בו. עדיין הייתי חלק מהחידה.
"לא הכול זה משחק," אמרתי.
"ואולי," ענה ג'יימסון בעיניים נוצצות, "זאת הבעיה. אולי זאת הסיבה שאנחנו עוברים על זה שוב ושוב במנהרות האלה ולא מגיעים לשום מקום. כי זה לא משחק. עדיין. במשחק יש חוקים. במשחק יש מנצח. אולי, יורשת, מה שאת ואני צריכים כדי לפתור את התעלומה זה תמריץ קטן. (עמ' 11)
אני לא יכולה להגיד שהספר השני היה יותר טוב מהראשון – הרגשתי שהוא פשוט "עוד מאותו כיף", וממשיך את אותו סיפור. מבחינתי זה לגמרי מספיק, ואני מחכה ממש לספר השלישי והאחרון שאמור לצאת ככל הנראה סביב חגי תשרי הקרובים (ושאפו ענק לידיעות ולאחראית המחלקה Adi Zelichov-relevy שתרגמו את הטרילוגיה הזאת כל כך מהר בלי שנצטרך לחכות שנה בין ספר לספר!)
גם התרגום של הספר מעולה ממש, כולל משחקי מילים, אנאגרמות, שיר בחרוזים וקללות מצונזרות. עבודה ממש ממש טובה של המתרגמת ענבל מלכה.
טריגרים ותכנים רגישים: אלימות – איומים, נסיון התנקשות, פגיעה ופציעה. מיניות – יש מזמוזים קלילים (מעט), פלרטוטים ונשיקות (מעט), יש הרבה מתח מיני באוויר אבל אין שום דבר גרפי או סצנות מיטה. קללות – יש קללות מצונזרות.
ידיעות ספרים שאוהבים | 353 עמ' | יוני 2023 | תרגום: ענבל מלכה
לרכישת הספר עם 10% הנחה באתר עברית לחץ כאן - קוד קופון realbooks22
לקבלת ההנחה
באתר עברית
הוסיפו בקופה את קוד הקופון realbooks22 הקופון תקף לכל הספרים
ב"עברית חנות ספרים" כולל כפל מבצעים.