שוליית הקוסמת [ככה ככה]

שוליית הקוסמת [ככה ככה]

תגיות:
שוליית הקוסמת / תמר הוכשטטר Tamar Hochstadter
נוח הצעיר הוא שולייה של הקוסמת מומביזאן. הוא יודע שככל שיצליח בתפקידו כך יוכל לזכות באותיות נוספות לשמו (לפני שהוא היה נוח הוא היה רק “נו”). והוא באמת מתאמץ ככל יכולתו. פעם אחת קצת נמאס לו, הוא מחליט לחרוג מהתפקיד שלו כדי להוכיח לקוסמת שהוא יותר מוכשר וחזק ממה שהיא חושבת. אבל התוכניות לא הולכות בדיוק כמו שהוא תכנן, ובטעות יוצא לו כישוף שמשבש הכל. נוח ומומביזאן נאלצים לצאת למסע כדי לחפש מכשף אחר שיוכל לבטל את הכישוף. במקביל, קו עלילה נוסף מספר לנו על ילד דחוי שעובר גם הוא מסע למציאת שד שיעזור לו לתקן את הפגם בגופו שגורם לאנשים לדחות אותו. כמובן ששני קווי העלילה מתחברים בסופו של דבר…
שוליית הקוסמת הוא ספר מכושף ומרתק, פנטזיה מקורית ואפילו קצת אפלה. האווירה המכושפת והאפלולית הזכירה לי מאד ספרים של דיאנה ווין ג’ונס וקורנליה פונקה, במיוחד “הטירה הנעה”. הכתיבה מהממת, קולחת ובנויה היטב. העלילה זורמת ואפשר להבין בקלות מה קורה.
את הספר מלווים גם איורים בשחור לבן שמאד מוסיפים לו – איורים יפהפיים של שירז פומן (במיוחד האיור בעמוד האחרון!!! הוא מתוק ברמות). בכלל, כל העיצוב של הספר מקסים, כולל שני
האיורים המתחלפים בראשי הפרקים והכריכה שמזכירה ספרי פנטזיה קלאסיים כמו הסיפור שאינו נגמר (גם באווירה!).
אני לא לגמרי סגורה על מה שחשבתי על סיום הספר. מצד אחד יש לו סוף די מתוק מבחינה מסויימת, אבל מצד שני הרגשתי שהוא השאיר הרבה מאד דברים פתוחים ולא התייחס אליהם. אולי יהיה ספר המשך?
לצערי הילדים שלי עוד לא הספיקו לקרוא את הספר אז אולי אכתוב בהמשך מה הם חשבו עליו.
—
ולסיום, משהו שפחות אהבתי –
הספר מיועד לנוער צעיר (מוגדר גיל 9-13 אם אני לא טועה), אבל יש בספר התייחסות נרחבת מאד לחזה הנשי. זה מתחיל באמירה סתמית של “יש לה ציצי” כשחבורת ילדים מבינה שמומביזאן היא אישה, ומסתיים בפסטיבל שלם שחוגגים שם בעקבות ויכוח אם שני הרים באיזור צריכים להיקרא הרי התאומים או הרי הדדיים, וחלק מהפסטיבל כולל גם ללבוש חזיות מעל הבגדים והתייחסות לשדיים הנשיים: “תושבי העיר כינו את ההרים “התאומים” או “הדדיים”. [….] אנשי “הדדיים”, לעומת זאת, טענו שהשמש היא האם הגדולה ושההרים הם השדיים שלה שנרעדים כשהם מתעוררים.”
יכול להיות שהעובדה שאני דתיה ואמא של בנים בלבד גורמת לזה להפריע לי הרבה יותר מאשר אנשים פחות שמרנים או הורים לבנות שאצלם זה כנראה דיבור יותר טבעי בשיח. אז בסופו של דבר זו החלטה שלכם בהתאם להשקפת העולם שלכם והשיח בבית.
ועוד משהו בהקשר הזה – כשמספרים על השד, הוא מדבר כמה פעמים על זה שהוא יוצא לחטוף, לרצוח ולאנוס. באופן אישי לא הייתי מצפה לדברים כאלה לספרים שמיועדים לגיל 9. אבל יכול להיות בהחלט שכמבוגרת אני יותר רגישה לזה ולילדים זה יעבור מעל הראש.
—
עם עובד – הוצאת ספרים | איורים: שירז פומן | עריכה: רוני אלדד | 184 עמ’
נ.ב. עד סוף מאי יש באתר של עם עובד – הוצאת ספרים מכירה מיוחדת של הספר שאפשר לקנות עם הקדשה + נוצה מוזהבת (הנוצה מופיעה הרבה בסיפור).

כתיבת תגובה