רקורסיה [אהבתי]

רקורסיה [אהבתי]

תגיות:
רקורסיה / בלייק קראוץ’
“הזמן הוא מה שמונע מכל הדברים לקרות בבת אחת” (ריי קאמינגס)
ב2007, הלנה היא מדעית חכמה במיוחד שעובדת על פרוייקט מדעי חדשני במטרה לסייע לחולי אלצהיימר, כמו אמא שלה.
ב2018, בארי סאטון – בלש בחטיבת שוד – נתקל במתאבדת שסובלת מ FMS – מחלה חדשה ועוד לא ממש מוכרת בציבור, שבה אנשים מגלים יום אחד שיש להם זכרונות כוזבים שלא קרו מעולם, במקביל לזכרונות האמיתיים שלהם. מעין שני סטים של זכרונות, אחד חי ואמיתי ואחד כוזב בגווני אפור.
מפה מתחילה עלילה מורכבת, מסובכת, ומלאת טוויסטים. ובאמת שאני לא יכולה לפרט יותר מדי על העלילה בלי ספוילרים. אבל – מתח, אקשן, מדע בדיוני, מתח, עוד מתח, ובעיקר – שימו לב לתאריכים שבתחילת כל חלק/פרק.
למי שאוהב את הספרים של יואב בלום, זה ספר שמאד מזכיר את הסגנון של הספרים שלו מבחינת טוויסט על העולם שלנו שמעיף את המוח וגורם לכם לנסות להתרכז, לגרד בראש, ללכת אחורה כמה עמודים ולנסות להבין מה קורה פה.
הכתיבה מעולה, סוחפת, מרתקת. וככל שהעלילה מתקדמת – האירועים נכנסים לקצב מטורף ממש, כמו רכבת הרים. בקושי הצלחתי לעצור כדי ללכת לישון, ובבוקר ישר חזרתי אליו כדי לסיים.
המד”ב שבספר הוא מאד קליל – יש חלק אחד או שניים עם דיבורים מדעיים שאפשר לרפרף, והוא מתמקד יותר בתחומים של לולאות זמן. באופן אישי יש לי קצת אנטי לספרים, סרטים וסדרות על לולאות זמן כי תמיד נכנסים לפרדוקסים, אבל כאן הסופר הצליח להתמודד עם הפרדוקסים בצורה ממש טובה כולל להכנס להסבר מפורש על זה בספר.
רקורסיה – למי שלא מכיר – היא מושג במדעי המחשב, שמתאר פונקציה בקוד שקוראת לעצמה, מעין לולאה אינסופית עד שהיא נתקלת ב”תנאי עצירה”, שכשהוא מתקיים – הפונקציה עוצרת ומתחילה לחזור אחורה דרך כל הלולאות שהיא יצרה. וגם, היא אחד הסיוטים הגדולים של רוב הסטודנטים למדעי המחשב בשנה א’.
ולמי שהשם בלייק קראוץ’ מוכר – הוא כתב גם את טרילוגיית ווייוורד פיינס (הראשון תורגם ויצא ב אופוס הוצאה לאור) ואת Dark Matter (שעוד לא תורגם ולמיטב הבנתי אין קשר לסדרת הטלוויזיה).
מבחינת תכנים רגישים וכו’ – יש אובדן ילדה, התאבדויות, הורה עם אלצהיימר, פיגועי טרור, רציחות ועוד. אבל לא משהו שאנשים שרגילים לספרי מתח לא יוכלו לעמוד בו, כנראה.
ידיעות ספרים שאוהבים | ינואר 2022 (הספר הגיע אלי טיפה לפני ינואר, אני מרגישה שקפצתי בזמן 😉 ) | תרגום: כנרת היגינס-דווידי | 368 עמ’

כתיבת תגובה