רציחות האלפבית [אהבתי]

רציחות האלפבית / אגאתה כריסטי
הרקול פוארו חוזר בפרשה נוספת: מכתב אנונימי נשלח אליו ומתריע אותו על משהו שהולך להתרחש בתאריך ספציפי בעיירה אנדובר. על החתום – א’ ב’ ג’.
פוארו מערב את המשטרה אבל הם לא יודעים אם להתייחס למכתב ברצינות. כשהתאריך עובר הם מגלים שאכן קרה רצח באנדובר – גברת אשר נרצחה. המכתבים ממשיכים מדי חודש ובכל חודש נרצח מישהו אחר לפי סדר האלפבית – אליס אשר באנדובר, בטי ברנרד בבקסהיל ועוד. ולמרות המכתבים, פוארו והמשטרה לא מצליחים למנוע שום רצח. עד שפוארו פותר את התעלומה כמובן….
בתחילת הספר פוארו והייסטינגס מדברים על איזה פשע היה מתחשק להם לפתור והייסטינגס מתאר את הפשע המושלם אבל פוארו מתאכזב ואומר שהוא תיאר פחות או יותר כל ספר בלשי באשר הוא. באופן מודע לעצמו, כריסטי מביאה הפעם פשע שונה ומקורי של רוצח סדרתי עם מניע לא ברור.
בתור אחת שקראה עשרות ספרים של כריסטי בחייה, אני מודה שהספר הזה בעיני הוא לא בTOP-5 שלה למרות המקוריות, וטוויסט אחד היה לי ברור די מההתחלה (אם כי היא עדיין הצליחה להפתיע אותי בטוויסט אחר).
אציין לשבח גם את המתרגמת מיכל אלפון שהיתה צריכה להתמודד עם המעבר מ ABCD ל -אבגד, ולשנות שמות של אנשים ומקומות בהתאם.
הספר יצא בהוצאת עם עובד בהמשך לסדרת הספרים של כריסטי שיוצאת מחדש (וייאאאיי יש לי כבר 4 מתוך ה6!).

כתיבת תגובה