רוכבי שחקים 1 / דנה זטולובסקי
אין שום דבר יפה יותר מהשמיים. ונכון, אני משוחד, אבל יש סיבה שכולם רוצים להיות טייסים ולא נהגי אוטובוס, רוכבי דרקונים ולא מפעילי האמר. וזה לא השכר (זה השכר), וזה בטח לא הפוזה (זאת קצת הפוזה) – אלה השמיים.
על מה הספר?
דן הוא רוכב דרקונים ותיק, שאיבד את השותף שלו בפעילות מבצעית. הוא עסוק בלנסות להתמודד עם האבל ולחקור בסתר מה באמת קרה שם במבצע הצבאי. בניגוד לרצונו, מצוותים אליו שותפה חדשה: נועה – רוכבת דרקונים נוספת, שהיא ההפך הגמור שלו. אבל עוד לפני שהם מספיקים להתרגל אחד לשני, הם מגלים שיש להם התמודדות גרועה יותר: ליה היא רוכבת דרקונים טירונית שעוד לא סיימה את ההכשרה והיא גם בכלל לא מתכננת לסיים אותה. אבל לצבא אין שום כוונה לשחרר את ליה, בטח לא כשדרקונית בעייתית יוצרת איתה קשר שאי אפשר לנתק.
מה חשבתי עליו?
תקשיבו, אני ממש ממש ממש נהניתי מהספר הזה. תמיד אני מגיעה בחשש לספרות מקור. כשמתרגמים ספרים, זה בדרך כלל אחרי שהם כבר הצליחו בחו״ל והוכיחו את עצמם, כך שאנחנו מקבלים מלכתחילה את הספרים הטובים והמצליחים יותר. כשמדובר בספרות מקור, אין את שכבת הסינון הזו מלבד הלקטורה של ההוצאה, וההימור גבוה יותר. לשמחתי הרבה, ״רוכבי שחקים״ התגלה כספר מעולה ואיכותי. ויותר בפירוט:
העלילה נהדרת – יש אקשן ויש מתח (בפרק האחרון לא נשמתי!), היה הומור לצד קטעים יותר כבדים (בקטע אחד ממש היו לי דמעות). היו טוויסטים מעולים. היתה בספר רומנטיקה אבל היא לא השתלטה על העלילה.
העולם שדנה בנתה מעניין ואמין. הספר אמנם מתרחש בישראל כמעט זהה לשלנו, בתוך המערכת הצבאית, אבל נוספים אליה דרקונים וכוחות על. התוספת הזו משתלבת מצויין בספר – אם זה גזעי דרקונים שונים וההיסטוריה שלהם, ההסברים על סוגי הכוחות, ועוד. אני אמנם לא שירתתי בצבא (הייתי בשירות לאומי) אבל זה לא הפריע לי להבין את המושגים ומה שקורה שם. הכל מאד ברור.
הדמויות בספר מצויינות, באמת שאין לי מילים להסביר כמה. משהו בדן ונועה קצת הזכיר את ג׳ייק ואיימי מברוקלין 99 (הבחור הפרוע שעושה מה שבא לו והבחורה הנוקשה והשאפתנית והמסודרת), אבל ההפתעה הבאמת גדולה היא ליה. דמות של נערה צעירה, עקשנית רצח עם אופי כל כך בעייתי – מסוג הדמויות שמתאים לי לשנוא, אבל עפתי עליה ברמות.
אבל זה לא רק הדמויות אלא גם הדינמיקה ביניהן. החיבור בין דן ונועה צפוי (וגם מופיע על הכריכה) והוא כביכול ״משונאים לאוהבים״ קלאסי. אבל בשילוב עם ליה, זה הופך להיות קומדיית מצבים נהדרת. היא מפריעה, היא מקנטרת, היא מציקה, היא אומרת להם בפרצוף שהם קלישאת משונאים לאוהבים. זה עובד כל כך טוב וזה היה אדיר! ליה היא הברקה מטורפת והביצוע והכתיבה שלה מקבלים ציון מאה פלוס בונוס.
בקיצור, ספר מעולה, היה בו מתח ואקשן, היה רומנטיקה אבל לא יותר מדי עבורי, היה בו קלילות והומור, דמויות מצויינות, עולם אמין – באמת שאין לי אף מילה שלילית להגיד עליו. פשוט נהניתי. בעצם, החיסרון הגדול בספר זה שחלקים רבים ממנו מתרחשים במישור המנטלי – אז איך יצליחו לעבד אותו ככה לסדרת טלוויזיה מצליחה???
הספר הוא ראשון מתוך צמד, ואני ממש מחכה כבר לספר הבא. חשוב לי מאד להגיד שהספר הראשון הוא יחסית סטנדאלון ככה שאתם ממש לא חייבים לחכות שהספר הבא יצא. יש בו סיום יחסית סגור ומאד יפה.
טריגרים ותכנים רגישים
התמודדות עם אובדן ואבל, פציעות שונות. יש לא מעט קללות (בעיקר מילת ה-פ׳).
יש כמה סצנות מיטה שלפחות אחת מהן ארוכה ומפורטת.
הוצאת לונה וידיעות ספרים | 392 עמ׳ | יוני 2026

זה לא דרקון הוד מלכותו בגרסה ישראלית?
לצערי הרב מאד ולבושתי הרבה עדיין לא קראתי את דרקון הוד מלכותו (למרות שממש ממש ממש אהבתי את חוט של כסף), אז שאלתי את דנה – הסופרת, והיא ענתה לי:
״הם מאודדדדד שונים בוייב. דרקון הוד מלכותו הוא בזמן המלחמות הנפוליאוניות בזמן שרוכבי דרקונים מתרחש במאה העשרים ואחת. הדרקונים הם כמו ספינות מלחמה, מטעינים עליהם עשרות חיילים (על מטוסים כמובן שאין מה לדבר), וברוכבי שחקים לכל דרקון יש רוכב אחד והוא עוסק בהרחבה בסוגיית הדרקונים נגד מטוסים. ברוכבי שחקים יש לרוכבים גם כוח על שנוצר מהקשר עם הדרקון. בדרקון הוד מלכותו הדמות הראשי הוא אריסטוקרט בריטי, ולמרות שהספר נוגע ללב הוא מאוד לא רומנטי. ״