קרוקהייבן 2 – המבוך הנעלם / ג׳יי ג׳יי ארקנג׳ו
כן כן, זה קרה סופסוף – קרוקהייבן 2 יצא לאור, ואיתו גם הספר השלישי בסדרה!
כמובן שאם לא קראתם את הספר הראשון – זה הזמן לקרוא, או לפחות את הסקירה שלי עליו.
על מה הספר?
גבריאל מתחיל את שנתו השניה בקרוקהייבן – אבל הפעם הוא נאלץ להתמודד עם אתגרים קצת שונים: לפרוץ למבוך מסובך ביותר שאף אחד לא פרץ מעולם, להבין מה הסיפור של וילט – הנמסיס של החבורה, והכי חשוב: להצליח לשכנע את אבא של פנלופי שירשה לה להסתובב איתם.
מה חשבתי עליו?
אחרי שהתלהבתי מאד מהספר הראשון בסדרה, ציפיתי מאד לספר השני, ואני שמחה ממש לספר שהוא עמד בציפיות.
קרוקהייבן מצליח לשלב מתח, הרפתקה ועולם חדש – וזאת ללא טיפה אחת של קסם או פנטזיה. המבוך אולי מכיל קצת טכנולוגיות משוכללות שיש שיגידו שהן מדע בדיוני (אם כי אין עליהן דגש), אבל הספר הזה מצליח לעשות את כל הדברים שיש בספר פנטזיה טוב לנוער צעיר – בלי שרביטים ובלי דרקונים. זה באמת מדהים.
הקצב של הספר מאד מהיר. יש שיגידו שיותר מדי. אמנם אין בו את העומק העצום שיש בהארי פוטר, אבל הוא גם לא רדוד ושטחי כמו חלק מהספרים האחרים בז׳אנר. הוא מצליח להיות עמוק בחלקים מסויימים, אבל מתמקד יותר בעלילה עצמה.
השיעורים בספר ממש מרתקים. לצערי אין מהם מספיק כי העלילה רצה מהר (מצמצנו והופ הגיע סוף הסמסטר), אבל כל שיעור שכן מוצג לקורא, הוא תמיד ממש מקורי ומעניין.
מלבד החלקים המותחים וההרפתקאות שקורות בשטח בית הספר, יש לא מעט דגש על החשיבות של משפחה, חברים, אמון ועזרה לזולת. אני חושבת שזה משולב בצורה מאד יפה בספר.
הסדרה מיועדת בערך לגיל 9-10 ומעלה, עם ההסתייגות שלי מהסקירה הקודמת: הסדרה מתרחשת בבית ספר לנוכלים, ולמרות שיש ניסיון לחלק בין טוב ורע, בין נוכלים שבאים לסייע לבין כאלו שבאים רק לגנוב ולשדוד – זה לא באמת עומד במבחן המציאות, והמוסר שם מאד אפור. בספר הראשון זה יותר צרם לי, אבל אולי כי לא ידעתי למה אני נכנסת וכאן כבר הכרתי את הקונספט.
לא ברור לי למה הסדרה הזו כל כך אנדרייטד – אולי בגלל שעד עכשיו יצא רק ספר אחד אז היא לא הצליחה עדיין להיות מספיק מוכרת. אני מקווה מאד שעכשיו כשתורגמו שני הספרים הבאים, היא תקבל את ההכרה שמגיעה לה. נכון, היא לא הארי פוטר או פרסי ג׳קסון, הספרים קצרים ומהירים מדי בשביל להיות יצירה מספיק מורכבת ועמוקה בסדר גודל כזה – אבל היא לחלוטין אחת המוצלחות בז׳אנר בעיני.
הוצאת ידיעות ספרים | 276 עמ׳ | תרגום: אורה דנקנר | נובמבר 2025 | איור יואן קוק
