קלע הכשף (1) / סבסטיאן דה קסטל
קלן עומד לחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-16, ועד אז יש לו הזדמנות אחרונה לעבור את מבחני המגים ולהצטרף לבני הז’אנטפ כמו כל משפחתו. אם לא יעבור, יאלץ לחיות עם בני השאטפ, המעמד התחתון ללא כוחות קסם, המשמשים מעין משרתים. הוא מודאג, ובצדק, כי למרות פיקחותו הרבה – דווקא בתחום הקסם הוא לא ממש מצליח. יום אחד בזמן המבחנים מגיעה לעיר אישה זרה, שמשנה לקלן את החיים.
האמת שקשה לכתוב תקציר לספר הזה, כי בתכלס הוא מפרט בקושי רבע ספר. יש בספר הזה עוד כל כך הרבה!!! בעלילה, בדמויות, בטוויסטים… הגעתי לספר עם ציפיות די גבוהות בגלל שקיבלתי עליו המלצות, והספר התעלה מעל כל הציפיות.
הכתיבה שלו מצויינת, זורמת ומרתקת. יש בספר מעט הומור שמשולב שהופך את הספר לכיפי במיוחד. קלן הוא נער קצת אנטי-גיבור בגלל שהוא, בניגוד לשאר משפחתו וחבריו, לא מצליח ליצור קסמים – אבל הוא לחלוטין גיבור בכל מובן אחר: פיקחות, אומץ, חתירה לאמת, ומצפון. אולי הוא אפילו קצת מושלם מדי בשביל בן 16 אמיתי, אבל למי איכפת. ככה אנחנו אוהבים את הגיבורים שלנו, לא?
בספר יש קצת עלילה סטנדרטית של נער מתבגר שמחפש את עצמו / את האמת, נבל/ים, בוגדים, וחברים – אבל הכל עטוף בהרבה דברים מקוריים אחרים (כמו כל עניין הקלפים) שזה כבר לא באמת משנה. הדמויות שמקיפות את קלן מרתקות גם הן – פריוס האישה המסתורית, המגית האלמנה שנותנת כמה הופעות אורח קצרות, וכמובן רייקס – החתול-סנאי הקשוח והאלים שמשדרג את הספר בכמה רמות מכל ספר פנטזיה-נוער רגיל.
העטיפה היא דבר נפלא בפני עצמו – לא רק שהיא מרהיבה ויזואלית, היא גם כל כך מתאימה לספר ורק כשקוראים אותו מבינים למה.
בספר אין מיניות חוץ מנשיקה ורמיזה מינית אחת קטנטנה. יש פעמיים קללות “בני זו$@#”. יש אלימות של קרבות כולל פציעות. אני חושבת שהספר מתאים פלוס מינוס מחטיבה ומעלה. ממה שהבנתי, בספר החמישי כבר יש ענייני מיניות וגם כמעט אונס, אבל עד שנגיע אליו יקח זמן…
כתר ספרים | 379 עמ’ | מאנגלית: לי עברון