עשרת אלפי הדלתות של ג’נוארי / אליקס א. הארו
ג’נוארי סקאלר גדלה אצל מר לוק, בזמן שאבא שלה נעדר לפרקי זמן ארוכים כדי לצאת למסעות סביב העולם להשיג למר לוק פריטים שונים לאוסף שלו. ג’נוארי אוהבת את מר לוק כמעט כמו אבא – הוא דאג לה וגידל אותה כמו בת. יום אחד ג’נוארי מוצאת בתיבה שלה ספר בשם “עשרת אלפי הדלתות”, וכשהיא מתחילה לקרוא בו, היא מתחילה לגלות סודות מן העבר, ולהעמיד את עצמה בסכנה גדולה.עשרת אלפי הדלתות של ג’נוארי הוא ספר פנטזיה, אבל הוא גם רומן התבגרות וסיפור על אהבה וחברות אמת. את ג’נוארי סובבות מספר דמויות – חלקן רעות וחלקן טובות, שהופכות את הסיפור לעשיר וקסום. האקספוזיציה לא קצרה. אנחנו יודעים מהתקציר של הספר שג’נוארי היא מתבגרת שמוצאת ספר, אבל ג’נוארי חוזרת אחורה בסיפור שלה לזמן שהיא היתה ילדה ונערה צעירה כדי שנכיר ונבין את הרקע. בהמשך הספר מתברר שבאמת האקספוזיציה היתה חשובה להבנת הסיפור, אז בתחילת הספר צריך פשוט להיאזר בסבלנות. בהמשך, כשג’נוארי מוצאת את הספר ומתחיל ה”אקשן” האמיתי – העלילה צוברת תאוצה והופכת למרתקת, מותחת ומרגשת.ג’נוארי מצליחה לפתוח דלתות לעולמות שונים, אבל דווקא בניגוד לשם הספר – העולמות האלו הם לא מרכז הספר, ולא תמצאו בו רשימה של עולמות כמו ב”המהלכים בקצוות” (וטוב שכך) אם כי כן נבקר במעט מהם.
חלק מהספר נע בין פרקי העלילה עצמה – שמתחילים באיור של מנעול – לבין פרקי הספר של “עשרת אלפי הדלתות” שמתחילים באיור של מפתח (שאגב, מפתח זו ממש מילת מפתח בספר. הא, ראיתם מה עשיתי?). וכך באיטיות אנחנו מקלפים עוד שכבה ועוד שכבה בסיפור של ג’נוארי.

הספר כתוב בצורה מיוחדת – מאד לירית. הוא כל כולו מין שיר הלל למילה הכתובה. גם בתוכן שלו – כמו בעולם של יול שבו למילים יש כוח קסם אמיתי והן משמשות בטקסים שונים – וגם בצורת המילים עצמן –

ציון לשבח לתמיר הוצאה לאור על הכריכה המהממת, וגם על התרגום המאתגר מאד שעבר בהצלחה.הספר מתאים למבוגרים ונוער בוגר.
יש מעט אלימות, ומעט מאד מיניות לא מפורטת (“סדינים סתורים”, למשל, אבל ללא תיאורים גופניים גרפיים, גג נשיקה), אבל יש בספר חלקים לא פשוטים בכלל, אפלים וקשים ולכן הוא פחות מתאים בעיני לצעירים.