עוד ניחוש / צ׳רלי דונלי
על מה הספר?
איתן הול הוא רופא לרפואה דחופה, ולשעבר בלש משטרתי. יום אחד מגיע אליו שותפו לשעבר ומציע לו הצעה שאי אפשר ממש לסרב לה: לפתוח מחדש את תיק החקירה של קאלי ג׳ונס, בתו של המושל, הנעדרת מזה עשור. להפתעתו של איתן, מי שנותן לו רמזים לפענוח הפרשה הוא הרוצח המתועב של אביו, החשוד גם ברצח שמונה נשים, ושאין שום סיכוי שיש לו קשר להיעלמות של קאלי ג׳ונס שקרתה כשהוא כבר היה בכלא.
מה חשבתי עליו?
ברוב ספרי המתח אנחנו מלווים את הגיבור שחוקר את הפרשה, בגוף ראשון או שלישי מוגבל. אנחנו יודעים רק מה שהוא יודע ומופתעים יחד איתו. ב״עוד ניחוש״ אנחנו עוברים בין כמה נקודות מבט (בגוף שלישי מוגבל) – גם איתן הול עצמו וגם הפושע. כך שבעצם עד בערך אמצע הספר, אין טוויסטים אמיתיים. בכל פעם שאיתן עולה על משהו – אנחנו, הקוראים, ידענו את זה כבר קודם, כי קראנו את נקודת המבט השניה. ניסיתי להבין למה כולם התלהבו מהספר כשבעצם המתח הוא רק על משחק החתול-והעכבר בין איתן והפושע, אבל לא מעבר לזה.
אבל אז לאט לאט זה השתנה, נכנסו אלמנטים חדשים לספר, הבמה לגילויים חדשים פינתה יותר מקום לאיתן, וכמובן שהיו גם טוויסטים. המתח הלך והתגבר עם כל פרק והרבה מהדברים שגילו לנו בתחילת הספר היו בעצם מסך לדברים שלא גילו לנו.
למרות שההתחלה קצת ארוכה, בסופו של דבר הקצב של הספר די מהיר, הפרקים קצרים (יש אפילו פרקים של עמוד בערך), והוא בהחלט גורם לקוראים לנחש עוד ניחוש ועוד ניחוש. כן יש דברים שהיו לי די ברורים (ואולי הם היו אמורים להיות כאלה), אבל גם טוויסטים שלא הייתי בכיוון, וכנראה גם אף אחד לא.
בנוסף למתח, יש בספר התעסקות עם דילמה לא פשוטה ומורכבות אמיתית: לפושעים ורוצחים יש יכולת אמיתית ״לסחוט״ הטבות בתמורה למידע שיכול לעזור לפתור תיקים אחרים ואפילו להציל חיים. הדילמה מוסיפה הרבה למתח של הספר דווקא מהצד הנפשי, של ההתמודדות של איתן וההקרבה שלו בשביל להציל אחרים.
איך לסכם אותו?
למרות ההתחלה הרגועה והמתעתעת שלו, עוד ניחוש מצליח להיות בסופו של דבר ספר מתח מתוחכם ומפתיע.
טריגרים ותכנים רגישים
היעלמות נערה, רצח, חטיפה, יש גם כמה תיאורים גרפיים אלימים.
יש מעט סצנות מיניות לא מאד גרפיות.
הוצאת מטר | 336 עמ׳ | תרגום: כנרת היגינס-דוידי | ספטמבר 2026
