סוד כוחה / אורי גת גוטמן

על מה הספר?

לפני כמה שנים, אורי הוציא את ספרו הראשון Winds of Strife – ספר פנטזיה אפי, ראשון מתוך סדרה. הספר יצא באנגלית כך שלא יצא לי לקרוא אותו עדיין, אבל ראיתי כל כך הרבה סקירות עליו שגם בלי לקרוא אני כבר יודעת שגיבור הספר הוא ניי, ומערכת הקסם מבוססת על רגשות.

בשבעה באוקטובר, במסיבת הנובה, נרצחה אול’ה רומשקין – בחורה שאורי הכיר. לזכרה, הוא החליט לכתוב נובלת-צד בעולם של הספר הראשון שלו. גיבורת הספר היא נובה – בחורה מהעבר של ניי (שמוזכרת בספר הראשון), ובנובלת הצד היא מספרת על עצמה ועל הקשר שלה עם ניי – שבזמנו עוד נקרא נאורו.

מה חשבתי עליו?

סוד כוחה הוא ספר שמתמקד מאד ברגשות ובהתמודדות איתם. מערכת הקסם מבוססת רגש ולכן הרגשות מקבלים פה משמעות מאד חזקה.

הדמות של נובה נעה בין ביטחון עצמי נמוך (“אני סתומה!”) לגבוה לאורך הספר, הלוך וחזור. היא דמות של מתבגרת שלומדת להכיר את עצמה ולהבין את עצמה ואת האחרים סביבה. בתחילת הספר היא חושבת שהיא צריכה להיצמד להגדרות, אבל ככל שעובר הזמן היא לומדת מנאורו איך להיות גם וגם וגם. וזה לא רק באיך שאנחנו מגדירים את עצמנו, אלא גם ברגשות: אנחנו יכולים להרגיש כעס ושלווה בו זמנית, ואפילו עצב ושמחה. אני באופן אישי פחות מתחברת לספרים שהגיבור כל הזמן מתייסר ומרחם על עצמו וחושב שהוא דפוק, אידיוט וסתום, אבל זה גם ההבדל ביני לבין אורי – שנינו אוהבים את גנזך אורות הסער, אבל בעוד הוא אוהב את קאלאדין הדכאוני והמיוסר, אני מתחברת יותר לשאלאן הנועזת וההרפתקנית.

למרות שבסוף הספר אורי כתב שהוא כותב יותר מתוך שמחה, את הספר הוא כתב מתוך העצב של המלחמה, כאנדרטת זיכרון לאול’ה, וזה מאד מורגש לאורך הספר. נובה מתמודדת עם אובדן, עם עצב, עם כעס. יש בספר הרבה רגשות שליליים. גם במגילות שמתארות את סוגי הכשפים התלויים ברגשות, יש בעיקר רגשות שליליים וכמעט אין בכלל רגשות חיוביים (יש אהבה ותשוקה). יכול להיות שיש עוד סוגי כישוף שלא מתוארים בנובלה הזו ואני לא מכירה.

מבחינת העולם – יש מעט הסברים למי שלא מכיר את העולם כך שלמרות שלא קראתי את הספר הראשון יש דברים שיכולתי להבין, אבל יש גם דברים שלא. למשל, ידעתי שמערכת הקסם מבוססת רגשות בגלל שקראתי סקירות על הספר הראשון. אני  גם לא יודעת למה המלך צד מכשפות אבל הוא בעצמו עושה כישופים. לא התעמקתי בזה יותר מדי כי זה לא הפריע לעלילה, וכנובלה קצרה / ספר צד – הבנתי שאין טעם להכנס לעומק של העולם וזו לא המטרה של הספר.

אני חושבת שמי שקרא את הספר הראשון והתחבר לדמות של ניי, ישמח לקרוא ספר שמדבר על ניי (נאורו) ונובה ולהכיר אותם כצעירים, והוא גם יבין את הספר יותר ממני כי תהיה לו היכרות עם העולם והדמויות.

מה פחות אהבתי?

כשהכרתי את אורי לראשונה, זה היה בתקופה שבה הוא ניסה לדייק את הכריכה לספר הראשון שלו. התפעלתי מכמות ההשקעה והפרפקציוניזם – והכריכה אכן יצאה מדהימה ומקצועית ונראית כמו ספר פנטזיה של סופר רציני מחו”ל. בספר הנוכחי אמנם אורי השקיע מאד באיור של הכריכה (ציור יפהפה!), עיצוב סמלים ומגילות וכמובן עריכה ספרותית והגהה, אבל בכל מה שקשור לעימוד הספר, הרגשתי שלא היתה כאן יד מספיק מקצועית. למשל הפונט והריווח היו גדולים מדי ביחס למקובל, היישור היה לימין במקום לשני הצדדים, ועוד כמה דברים בסגנון.

בנוסף, המשלב לא היה ממש אחיד. אורי כתב את הספר באנגלית במקור ואז תרגם לעברית. אני לא יודעת מה היה המשלב המקורי, אבל בתרגום בעברית הרגשתי חוסר אחידות, כך למשל בעמ’ 55 כתוב “ישנתי בכיף” (משלב נמוך), ושני עמודים אחר כך כתוב “חתיכה מהגזע התפוצצה לכיליון” (משלב גבוה). זה קצת הציק לי ובלבל כי משלב נמוך מתאים יותר לפרוזה מודרנית. יכול להיות שיש כאלה שפחות הפריע להם.

בסופו של דבר מדובר בנובלה שנכתבה מתוך המון כוונה טובה ורגשות מורכבים ומבלבלים רגע אחרי המלחמה, והיא מוקדשת לנרצחת במסיבת הנובה, ועל זה כבר מגיע נקודות בונוס.

טריגרים ותכנים רגישים

אובדן, התמודדות עם אבל ועם רגשות שליליים, ציד מכשפות, נטישה הורית (לפחות בחוויה שלי).

מתאים לנוער בוגר ומעלה.

---

הוצאה עצמית | 94 עמ’

---

רכישת הספר בהנחה:

לרכישה באתר אינדיבוק לחצו כאן. לקבלת 15% הנחה יש להוסיף את קוד הקופון realbooks באתר אינדיבוק.