#מפורסמת [אהבתי]

מפורסמת / דנה אבירם 

אנה לוי בת ה-14 עולה לכיתה ט’ ומתחילה תיכון חדש, עם שתי החברות הכי טובות שלה, במטרה להתקבל למגמת עיצוב האופנה היוקרתית שממנה אפשר להמשיך ישר לבצלאל ושנקר. אנה לא אוהבת להיות “כמו כולם”, ומעדיפה להתלבש עם בגדים יחודיים שהיא תפרה לעצמה, גם אם חושבים עליה שהיא מוזרה. כשאנה מעלה לאינסטגרם כמה תמונות שלה עם הבגדים המיוחדים שתפרה, פונה אליה סוכן דוגמניות ידוע ומציע לה לעבוד אצלו בסוכנות ולזכות בחיי זוהר וכמובן המון מוצרים בחינם.
גיל ההתבגרות, תיכון חדש, בחורה מוזרה, דימוי גוף נמוך, ותוסיפו לכל זה את העובדה שאמא שלה עזבה זמנית כדי לחפש את עצמה בהודו – תקבלו נערה די סטנדטית במצב רגיש במיוחד, ומאד נוחה להשפעה…

אני חושבת שכל אדם מספיק בוגר שיקרא את הספר הזה יראה את כל נורות האזהרה שאנה הצעירה עיוורת אליהן. זה כמו לראות סרט אימה שהצופה רוצה לצעוק לגיבורה – “לא!!! אל תכנסי לחדר הזה!! הרוצח מחכה לך!”. אנה נכנסת למערבולת שמשבשת לה את כל החיים וצריכה כל רגע מחדש להחליט ולבחור בין חיי הזוהר הקורצים, לבין השאיפות האמיתיות שלה והעקרונות שלה, אבל נערה צעירה כזו – ללא תמיכה אמיתית של הורים או חברים קרובים, ותוך שהיא מרחיקה את המחנך האיכפתי שלה – לא יכולה להציל את עצמה לבד.

הספר הזה הוא ספר נוער, ובעיני הוא ספר חובה לנוער של היום. כל כך הרבה בנות (וגם בנים…) מסתחררות מכמות הלייקים והעוקבים באינסטגרם או טיקטוק, ומגלות איך לאט לאט כל העקרונות נושרים ומה מוכנים לעשות בשביל עוד לייק. גם לנוער שאין לו אינסטגרם או פייסבוק או טיקטוק, הספר יכול לדבר אליו מאד, כי קל מאד לטבוע בסיטואציות לא טובות ולא רק סוכנות דוגמנות. זה יכול להיות חבר לא טוב שסוחף אותך למעשים שליליים, הטרדה מינית ברשת שכוללת איומים, ולא חסרות דוגמאות. נער או נערה שמוצאים את עצמם נסחפים לסיטואציות כאלו ללא מבוגר טוב ואמין שילווה אותם או אפילו חבר טוב ובוגר מספיק שיוכל לתת קונטרה – יכולים להידרדר מהר מאד למקומות לא טובים.
אבל לא פחות ממה שהוא ספר חובה לנוער, אני חושבת שהוא גם חובה להורים. כמה חשוב שאנחנו ההורים נהיה מעורים במה שקורה לילדים שלנו. שנבין את הסכנות שיש בדור שלהם (ובכל דור יהיו סכנות חדשות!). שנהיה תמיד עם אצבע על הדופק, ונצליח לאזן בין היכולת לשמור עליהם לבין לשחרר אותם ולא לחנוק אותם.

—-
אלימות: אין.
קללות: לא מעבר לדיבור יומיומי של נוער כמו “איזה סתומה אני”.
מיניות: יש קצת דיבור על ציצים, במיוחד סביב העובדה שאנה יחסית “שטוחה”. גם דיבור על בגדי ים וחוטיני. פוזות של דוגמניות, נשיקה אחת, קצת בנים-בנות כמו מי החתיך של הכיתה ועם מי נלך לנשף השכבתי.